כן לגאווה - לא להתססה

בכל שנה בערך בתקופה הזו ניצת מחדש הויכוח הקבוע על קיום מצעד הגאווה בתל אביב ובירושלים. מצעד הגאווה בירושלים, שאמור להתקיים בסוף השבוע, בסימן "אהבה ללא גבולות", כבר הצליח לעורר מהומות. עיריית ירושלים הודיעה כי היא אינה מאשרת את קיום המצעד, אך בארגון "הבית הפתוח" מבהירים כי יקיימו את המצעד בכל אופן.

ברצוני להבהיר כי איני מגדיר את עצמי כהומוסקסואל ואני מתנגד למצעד הגאווה, אולם רק משום שהמצעד גורר אחריו פרובוקציות מיותרות והתססה בקרב תושבים מסוימים בעיר. ישנו טיעון אחד שאומר שלא לקיים את המצעד משום שכל הרעיון שלו נוגד את חוקי התורה, האוסרים על קיום יחסים הומוסקסואליים. טיעון זה הוא חלש משום שהאנשים הצועדים במצעד הגאווה רחוקים כרחוק מזרח ומערב מתורה ומצוות, ולכן הנימוק לפיו המצעד נוגד את חוקי התורה לא יאמר להם כלום ולא ישנה להם כלום. אותם אנשים שצועדים גם מחללים שבת ואוכלים לא-כשר קבל עם ועדה ואז לא מפגינים מולם, אז עכשיו פתאום נזכרים שזה נוגד את חוקי התורה?

ישנו עוד טיעון, שאומר שירושלים היא עיר קדושה, ואסור שמצעד ה"טומאה" הזה יצעד בה. זהו טיעון מגוחך. כאשר יש בירושלים חנויות פתוחות בשבת, כאשר יש מעשי זנות, גניבות ופשיעות שודאי מנוגדות לחוקי התורה, כאשר בית המקדש, שהוא מקור קדושת העיר, איננו – איך אפשר לומר שהעיר הזו היא קדושה? למה המפגינים מול מצעד הגאווה בכל שנה לא הולכים להפגין מול דיסקוטקים שפתוחים בשבת? למה הם נזכרים לצאת מהמערות שלהם ולהפגין נגד אנשים בני עמם רק במצעד הגאווה, ולא מול מכוניות בשבת בכבישים הראשיים?

פעם ירושלים הייתה עיר קדושה, אך היום לצערי הרב היא רחוקה מלהיות כזו. אני מדגיש כי לדעתי אין מקום למצעד הגאווה מירושלים אך ורק משום שהוא גורם לסערת רגשות. האנשים שאומרים שהצועדים הם חיות וכדומה אומרים זאת על דעתם בלבד, שכן התורה, על אף התנגדותה להומוסקסואליות לא השתמשה בביטויים חריפים כמו "חיות". אדרבה: אני משוכנע שהתורה מתנגדת בחריפות לשנאת ישראל כזו של המפגינים נגד המצעד.

* אריאל הורוביץ הוא תלמיד הישיבה התיכונית "חורב" בירושלים וחניך תנועת בני עקיבא.