קונטרול

שוט ראשון, המדרגות הנעות האינסופיות של הרכבת התחתית בבודפשט, הייתם שם? לא? חבל.
מדובר על עשרות מטרים של ירידה אל הלא נודע, כשלאט לאט נחשף העולם התחתי מתחת לעיר הבירה ההונגרית. הסרט ההזוי הזה (105 דקות סוריאליסטיות ליתר דיוק) מתרחש כולו במסדרונות הנאון של אותה תחתית. הגיבורים הם בודקי הכרטיסים ברכבת ובראשם בולצ'ו השרמנטי עם החיוך המבויש והעבר המסתורי שאינו יוצא מתחומי התחתית, לצידו תמצאו את מוקי שבכל פעם שהוא נסער או במילים פשוטות תופס קריזה התוצאה היא הירדמות על המקום למשך שעות (ראו ערך ריבר פיניקס ב"איידהו שלי"), טיבי הבודק הצעיר שעסוק בללמוד את רזי המקצוע מפיו של הוותיק שבחבורה- פרופסור, בודק כרטיסים בעל חוכמת חיים וכושר גופני ירוד ואחרון חביב לאצי הסובל מבעיות הגיינה קשות, חרמנות ופתיל קצר.

החבורה המיוחדת הזו, כל תפקידה בחיים הוא לאתר מתפלחים שלא קנו כרטיס כדת וכדין ואם חשבתם כי בעבודה קלה עסקינן חישבו שוב. יש פה עסק עם עשרות טיפוסים הזויים יותר ופחות, עם ה"מרסס" שנוהג לרסס בקצף את פני הבודקים ולהתחמק, עם מגמגמים, סרסורים, שוטרים, יפנים שאינם דוברים הונגרית (כמה מוזר), מסוממים, שיכורים, זונות ועוד.

ויש גם נערה יפה המחופשת לדב, בה מתאהב בולצ'ו במבט ראשון, נהג קטר מקסים וזקן בשם בלה (שהוא גם אביה של המחופשת) המתפקד על תקן דמות אב לבולצ'ו, חבורת בודקי כרטיסים מתחרה וארסית, מסיבת טראנס עתידית ברכבת ופרשת מוות מסתורית של עשרות נוסעים הדורשת את התערבות ההנהלה ונפתרת על ידי בולצ'ו ברגע אחד של הארה.

את הסרט ביים נמרוד אנטל שזה סרטו הראשון ועל כך פעמיים שאפו, אין ספק שנמרוד (כולו בן 32 הבחור) הושפע מלא מעט סרטי תחתיות (ובעיקר את "רכבת תחתית" הצרפתי של לוק בסון עם איזאבל אדג'אני וכריסטופר למברט). יחד עם זאת אנטל הצליח לא לחקות את אותם סרטים וליצור משהו מאוד ייחודי משלו, שאפו נוסף ומאוד חשוב מגיע לפסקול הסרט (השפעה חזקה מסרטי גאי ריצ'י למיניהם), עליו אחראי איש יקר בשם ניאו, אחד הפסקולים השווים ששמעתי לאחרונה. חבורת השחקנים המרכיבה את הסרט מקסימה אחד אחד, למרות שאינה מוכרת במחוזות המערב והשפה, טוב אז בתור הונגריה גאה השפה לא הפריעה כהוא זה (לחרדים משפות זרות שביניכם).

אז אם בא לכם על סרט הזוי למהדרין, עם אחלה פסקול, לוקיישנים מגניבים ודמויות ביזאריות זה הסרט בשבילכם, שאלתם על תוספות? אז אין.