פרשנות הבנקים לחוק הייעוץ נועדה להם לשווק נכסים פיננסיים

אסף ברגרפרוינד

התביעה שהוגשה על ידי איגוד הבנקים, הדורשת לבטל את הפירוש שהרשות נתנה למשמעות הביטוי "ייעוץ" בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות - נועדה לאפשר לבנקים, להניע את לקוחותיהם, לרכוש נכסים פיננסיים הקשורים לבנק, על אף ניגוד העניינים שיש בפעולה זו וזאת, במסווה של מתן מידע ללקוח. זו עמדת רשות ניירות ערך, כפי שהוצגה בכתב תשובה שהגישה שלשום לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

כתב התשובה הוגש בתגובה לתביעה שהגיש איגוד הבנקים נגד הרשות לפני כשלושה חודשים.

בתביעה נטען כי יש לבטל את עמדת רשות ניירות ערך, הקובעת כי ייעוץ השקעות הוא מתן מידע על נייר ערך, כך שבחירת המידע נעשית על פי שיקול דעתו של מוסר המידע ויש בו כדי להוביל את מקבלו למסקנה ביחס לכדאיות ההשקעה בו, וזאת גם אם לא ניתנה המלצה מפורשת להשקעה.

איגוד הבנקים טוען כי כי על פי עמדת הרשות, נוצר מצב לפיו כמעט כל מידע הנמסר על ידי הבנק ללקוחותיו, נכלל בגדר ייעוץ, מאחר וכל עובדה שבנק יציג ללקוח על נייר ערך עשויה להשפיע על החלטת הלקוח האם לקנותו.

האיגוד טען כי הפרשנות הראויה למונח ייעוץ צריכה להיות: מסירת מידע ללקוח, שיש בו בכדי לעורר תהליך מחשבתי אצלו.

בכתב התגובה שהגישה רשות ניירות ערך נטען כי המחלוקת עם איגוד הבנקים נובעת מניגוד האינטרסים המובנה הקיים בישראל, לפיו הבנקים, מלבד היותם נותני ייעוץ פיננסי, הם גם בעליהם של נכסים פיננסיים, אותם הם מבקשים לשווק.

לדעתה של רשות ניירות ערך, תכליתו של חוק הסדרת ייעוץ ההשקעות הוא להטיל על בעלי רישיון לייעוץ השקעות חובות אמון וזהירות, שנועדו למנוע מצב של ניגוד עניינים, הגורר סנקציות פליליות.

לטענת הרשות, איגוד הבנקים מנסה לצמצם את פרשנותו של המונח ייעוץ בחוק, על מנת שהבנקים יוכלו לשווק את מוצריהם תחת הכותרת של "מתן מידע" באופן שלא ייחשפו לחובות ולמגבלות החלות על נותני ייעוץ השקעות.

הרשות טוענת כי יש בידה ממצאים המוכיחים לכאורה כי בנקים שיווקו קרנות נאמנות וקופות גמל הקשורות לקבוצת הבנק, דבר המעלה חשש לניגוד עניינים.

לדעת הרשות, הבעיה של ניגוד עניינים מתעצמת לנוכח המצב בשוק ההון הישראלי, שבו כ-80% מכלל קרנות הנאמנות קשורות לבנק ספציפי, נמכרות על ידי אותו בנק ללקוחותיו וכן כ-90% מהשקעות לקוחות הבנקים, מתרכזות בקרנות נאמנות המנוהלות על ידי תאגיד שקשור לבנק.