מרכוס ווסון, תושב מחוז פרזנו בקליפורניה בן 58, הורשע ברצח תשעה מילדיו, אשר נמצאו בשנה שעברה בערימה מדממת, לאחר שנורו כולם בעינם. ווסון, הצפוי לקבל גזר דין מוות, ניהל עם משפחתו אורח חיים שכלל פוליגמיה וגילוי עריות.
חבר המושבעים התלבט בעניינו של ווסון במשך יותר משבועיים. בסופו של דבר מצאו אותו אשם בתשעה סעיפי אישום של רצח מדרגה ראשונה. הוא הורשע גם ב-14 סעיפי אישום על אונס והתעללות בשבע מבנותיו הקטינות ובאחייניותיו.
רבים מבני משפחתו של ווסון - אלו שנותרו עדיין בחיים - ממשיכים לתמוך בו ואף נחנקו מדמעות בעת השמעת פסק הדין. ווסון עצמו נותר דומם. ההגנה טענה במהלך המשפט, כי סברנה ווסון, בתו בת ה-25 של ווסון, היא שהרגה את אחיה הקטנים, ואז התאבדה. בין ההרוגים היה גם בנה בן השנה, אותו הרתה מאביה.
התביעה לעומת זאת התעקשה, כי האב הוא שלחץ על ההדק אולם טענה, כי אף אם סברנה היא אכן זו שירתה בילדים, ווסון עדיין צריך להימצא אשם, שכן הוא עודד אותה לרוצחם. המושבעים קיבלו את הטענה כי הוא אשם בשל עידודו את הרצח. הם מצאו אותו אשם, למרות שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי רצח את הילדים בעצמו.
עדים שונים העידו, כי ווסון חינך את ילדיו בעקביות להיות מוכנים להרוג ולהתאבד אם אי פעם הרשויות ינסו לפרק את ה"שבט". שכני המשפחה יוצאת הדופן שמחו לשמוע על הרשעתו של ווסון. "הוא היה בבית כשהיריות נשמעו. הוא עדיין חי וכל הילדים מתים", סיפרה לסוכנות הידיעות איי.פי לינדה מוראלס, המתגוררת בבית ממול. "גם אם הוא לא לחץ על ההדק, הוא בטח לא עשה שום דבר כדי למנוע את הרצח", הוסיפה.
ביום רביעי ישובו המושבעים לדיונים בעונשו של ווסון. משרד התובע פרסם הודעה על פיה בכוונתו לדרוש עונש מוות לווסון. פרקליטיו לא הגיבו לשאלות בנושא. זהו מקרה הרצח הקשה ביותר שאירע עד היום במחוז החקלאי השליו במרכזה של קליפורניה.
שליטה כמעט בלתי מוגבלת על השבט שלו
ב-12 במרץ 2004 הגיעו שוטרים לביתו של ווסון, לאחר שנקראו לשם ע"י שתיים מאחייניותיו, שברחו מן הבית וביקשו לחלץ ממנו גם את ילדיהן. ווסון דיבר עם השוטרים ליד הדלת ולאחר מכן נעלם לתוך הבית, בעוד שהאחייניות צורחות ומתחננות בפני השוטרים להתערב ולהציל את ילדיהן. כשעה ועשרים דקות מאוחר יותר יצא ווסון מן הבית, דם על בגדיו, והסגיר את עצמו לשוטרים.
בחדר השינה נמצאה ערמת גופות מדממות. השוטרים הוציאו תשע גופות הצעיר בין הקורבנות בן שנה והמבוגרת ביותר בת 25, בתו של ווסון, סברנה. גם ילדיהן של האחייניות היו בין הנרצחים. טביעות אצבעות ומשקעי אבק שריפה לא הצליחו להוכיח מי היה היורה.
ילדיו של ווסון העידו, כי הייתה לו שליטה כמעט בלתי מוגבלת על השבט שלו: הוא נשא דרשות בפני המשפחה באופן יום יומי, מטיף להם לחיי פוליגמיה וגילוי עריות, בהתבסס על פירושיו לתנ"ך. הוא החמיר במיוחד עם הנשים הצעירות במשפחה, אשר העידו כי כל לימודיהן נערכו בבית, וכי כמעט ולא היה להן כל קשר עם העולם החיצון.