ארגון "בזכות", הפועל למען זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, עתר היום לבג"ץ בבקשה שיורה לממשלה לבצע את הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. בעתירה דורש הארגון מהממשלה לקיים מיד את החלטתה שהתקבלה לפני יותר משנתיים, ולהעביר את שירותי בריאות הנפש לאחריות קופות החולים, במסגרת התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. לטענת העותרים, הממשלה נמנעת מלבצע את הרפורמה בבריאות הנפש, ובכך מסכנת את חייהם של עשרות אלפי נפגעי נפש.
העתירה הוגשה בשיתוף עם עמותת "עוצמה" - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, ארגון "מתמודדים למען מתמודדים", שר הבריאות לשעבר ח"כ נסים דהן וח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי.
העותרים טוענים, כי כיום, על פי חוק בריאות ממלכתי, האחריות למתן שירותי בריאות הנפש מפוצלת בין קופות החולים לבין משרד הבריאות, בניגוד ליתר שירותי הבריאות הכלליים הניתנים באמצעות קופות החולים. כתוצאה מפיצול זה, המדינה וקופות החולים מטילות את האחריות זו על זו, ושירותי בריאות הנפש הניתנים על ידי משרד הבריאות ועל ידי קופות החולים, אינם מספקים.
עוד טוענים העותרים, כי תקציב בריאות הנפש נשחק קשות, בשל העדר מנגנוני עדכון מינימליים הקיימים לגבי סל הבריאות הכללי שבאחריות קופות החולים. תקציב זה נמוך מלכתחילה ביחס למדינות מפותחות אחרות, ועומד על 4.5% בלבד מסך תקציב הבריאות בישראל, לעומת 11.5% במדינות מפותחות.
כתוצאה מהמצב כיום, טוענים העותרים, נפגעים מאות אלפי אנשים, ביניהם כאלה הסובלים מדיכאונות וחרדות, ואנשים עם מחלות הגורמות למוגבלות נפשית חולפת או קבועה. בעוד בעלי האמצעים משתמשים בשירותי השוק הפרטי, מסתפקים היתר בטיפול לקוי, או נאלצים להתאשפז בבתי חולים פסיכיאטריים בשל העדר מענה רפואי-פסיכיאטרי בקהילה. זאת, בעוד שאנשים עם מוגבלות נפשית משתחררים מאשפוז לקהילה, במסגרת הרפורמה המבנית בשירותי בריאות הנפש, ומספר מיטות האשפוז בבתי החולים הולך ומצטמצם.
כך למשל, טוענים העותרים, רק רבע מבין הזקוקים לשירותי בריאות הנפש מקבלים אותו במרפאה ציבורית. חוסר היכולת לספק שירות מביא לדחיית אנשים רבים מקבלת טיפול מרפאתי. באזור תל אביב, טוענים העותרים, הוצפו המרפאות הציבוריות באלף מטופלים חדשים, עקב סגירת השירותים הפסיכיאטריים בקופת חולים לאומית, ורבים מהם נותרו ללא מענה רפואי. בנוסף, פונים רבים ממתינים במשך חודשים ארוכים לקבלת טיפול, אפילו ראשוני, בבעיות נפשיות.
"זכויות חולי הנפש ימשיכו להיות למרמס"
לטענת העותרים, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שאושר בשנת 94', קבע כי קופות החולים ייערכו למתן השירות תוך שלוש שנים מיום כניסת החוק לתוקף. שר הבריאות דאז, אפרים סנה, אמר ביום ההצבעה על החוק, בתאריך 20.12.94, כי "הכנסת הפסיכיאטרייה לסל הבריאות תעשה בדיחוי קל", אולם מאז חלפו 11 תאריכי יעד לביצוע הרפורמה.
ביום 26.1.03 אף החליטה ממשלת ישראל על ביצוע הרפורמה הביטוחית, לפיה יועבר תחום בריאות הנפש מסל הבריאות שבאחריות המדינה לסל הבריאות של קופות החולים, עד לתאריך 1.6.03. ואולם ההחלטה לא בוצעה.
באת כוח העותרים, עו"ד תרצה ליבוביץ מארגון בזכות, אמרה: "החלטת הממשלה על ביצוע הרפורמה הביטוחית קיימת למעלה משנתיים, המועד לביצועה עבר לפני שנתיים, וההכרה בחובה לבצע אותה קיימת מזה עשור. העיכוב בביצוע הרפורמה מדרדר עוד יותר את זמינותם הקלושה ממילא של שירותי בריאות הנפש ותורם לפגיעה באנשים עם מוגבלות נפשית. בלא נקיטה בהליך הרפורמה הביטוחית, ימשיכו זכויותיהם הבסיסיות של אנשים הזקוקים לשירותי בריאות הנפש להיות למרמס, עד כדי סכנת חיים".
בג"ץ סירב להוציא צו על תנאי, וקבע שהעתירה תידון בפני הרכב. טרם נקבע מועד לדיון.
ממשרד הבריאות נמסר, כי העתירה טרם הגיעה לידיו, והוא יגיב על תוכנה בבית המשפט. עוד נמסר מהמשרד, כי "שר הבריאות, דני נווה, רואה חשיבות רבה ביישום הרפורמה, ובהנחיית השר יקיים המשרד מגעים מתקדמים עם משרד האוצר ועם קופות החולים, במטרה להביא לתחילת יישומה של הרפורמה כבר בשנת התקציב הקרובה".