הכניסה לפארקי שעושעים אסורה לידים נכים

הנהלות הלונה פארק והסופרלנד ביטלו את ההנחייה שלא לאפשר לילדים נכים להשתמש במתקנים בפארקי השעשועים. בקול ישראל דווח, כי בתום ברור שעשה מנכ"ל משרד הרווחה, דב גודלברגר, הוחלט שילדים נכים יורשו להכנס וצוות מקצועי יקבע אחרי בדיקה באלו מתקנים הם יכולים להשתמש.

כתבת "הארץ", רותי סיני, מוסיפה:

הבוקר פורסם, כי הנהלת הלונה פארק החליטה למנוע את כניסתם של ילדים נכים לאתרי החברה. ההחלטה הביאה לכך שילדי הקייטנה לילדים נכים של עמותת איל"ן לא הורשו להיכנס ללונה פארק בתל אביב ולסופרלנד בראשון לציון. מהנהלת החברה נמסר, כי "אין אפשרות להעלות ילדים בכיסא גלגלים על מתקנים. זה לא בטיחותי וזה מסוכן להם ולמבקרים האחרים שלנו".

בשנים קודמות הורשו ילדי הקייטנות להיכנס ללונה פארק ולפעמים אף זכו בהנחה. מדובר ביותר מ-550 ילדים שיוצאים לקייטנות בתנאי פנימייה למשך שבוע. הקייטנות החלו כיוזמה של הקיבוץ הדתי ומתנהלות כיום בקיבוצים רבים, כולן על טהרת ההתנדבות ובסיוע אגף השיקום של משרד הרווחה. בני נוער מתנדבים משמשים מדריכים וחונכים לילדים, שרבים מהם מרותקים לכיסאות גלגלים וחלקם נזקקים לסיוע צמוד בהאכלה ורחצה.

"אנחנו משתדלים לתת להם חוויות שמהן נהנה כל ילד בריא בן גילם - רחצה בים, שחייה בבריכה, ראפטינג, קייקים", אומר שמעון צוריאלי, מנכ"ל איל"ן. יש ילדים שאף משתתפים בספורט אתגרי, כמו סנפלינג, וכיסאות הגלגלים שלהם מורמים בחבלים.

לפני כמה שבועות פנה אברהם תמרי, רכז הקייטנה בקיבוץ עין צורים, להנהלת הסופרלנד וביקש לתאם מועד לביקור הקייטנה. תחילה נאמר לו שאין זמן פנוי בעבור הקבוצה, אבל כשהתקשר שוב ולחץ לקבוע תאריך אמרו לו שהתקבל נוהל חדש, ולפיו אין כניסה לילדים נכים, סיפרה נעה הלוי, מרכזת הקייטנות באיל"ן.

הלוי עצמה פנתה להנהלת החברה בת"א ובמשך שלושה ימים השאירה הודעות, נתקלה בניתוקים ולא הצליחה לקבל מידע על הנוהל החדש. "התחמקו ולא ענו. אמרו לי לפנות לחני ברוך (סמנכ"ל החברה, ר"ס), אבל כשהעבירו אותי - השיחה נותקה. התקשרתי מיד פעם נוספת ואמרו לי שהיא לא נמצאת. אמרתי, 'אבל לפני דקה אמרו לי שהיא נמצאת והעבירו אותי'". לרכזת מאחד הקיבוצים, שהתקשרה אף היא, נאמר שההחלטה נובעת מבעיית ביטוח, מספרת הלוי.

מי שיתקשר למשרדי החברה ישמע תקליט שמבשר, כי הלונה פארק קולט בימים אלה קייטנות מכל הארץ במחירים אטרקטיביים. אבל ברוך מבהירה שהפרסום לא מיועד לילדים נכים. "הבהרנו לאיל"ן שלא נוכל להכניס את הקייטנות שלהם. אין אפשרות להעלות ילדים בכיסא גלגלים על מתקנים. זה לא בטיחותי וזה מסוכן להם ולמבקרים האחרים שלנו", אמרה אתמול ברוך ל"הארץ".

בשנים עברו "נעשתה טעות" בכך שהכניסו את הקייטנות ועתה הוחלט לשנות את המדיניות, הוסיפה ברוך. בנוסף, היא הסבירה שנכה שאינו מסוגל לאחוז במעקה של מתקן, למשל, מעמיד עצמו בסכנה גם אם הוא מלווה על ידי חונכים.

צוריאלי דוחה את ההסבר. המפעילים לא מעלים ילדים על מתקנים שאינם בטיחותיים לנכים, הוא אומר. "כך היה בעבר ואין לי בעיה עם זה. אבל יש מתקנים, כמו הרכבת שמקיפה את הלונה פארק וכמו מתקנים פשוטים אחרים, שלא מהווים כל סכנה. עצם הכניסה לאתר היא חוויה לילדים. איך אפשר למנוע מהם בצורה כל כך גורפת?"

"הדיבורים על בטיחות הם קישקוש", אומר צוריאלי, "התאונות במתקנים היו על פי רוב עם אנשים בריאים, לא עם נכים. אחת ההשערות שלנו היא שבהנהלת הלונה פארק פשוט לא רוצים לראות קבוצת ילדים בכיסאות גלגלים. חבל שלצד המפעל הכל כך יפה של הקייטנות אנחנו נתקלים בדחיית השונה וחוסר רצון לקבלו כאזרח שווה, תופעה שחשבנו שעברה כבר מזמן מהעולם".

גל גרוס הוא ילד חייכן בן עשר וחצי שסובל משיתוק מוחין. על אף פגיעתו הוא לומד עם ילדים "הולכים", כהגדרתו, בבית ספר "רגיל", דוד בלוך בתל אביב, בכיתה רגילה. אבל על אף היחס החם, ההתמודדות לילד שמתנהל על הליכון ולא יכול לשחק כדורגל עם חבריו בהפסקה, קשה.

זו הסיבה שבקיץ נרשם גרוס לקייטנה לילדים נכים של עמותת איל"ן, שבה הוא מרגיש בין שווים ולא צריך להתאמץ להוכיח את עצמו. זו גם הסיבה שאמו, שרון, זועמת על החלטה שקיבלה הנהלת הלונה פארק.

"אם גל ישמע על ההחלטה הוא מאוד יכעס. זה יחס מזלזל ומתנשא שמחזיר אותנו 20 שנה אחורה", אומרת גרוס, שמתכוונת לקרוא לחרם צרכנים נגד אתרי החברה.

שושנה קרקום זועמת על הנוהל החדש. קרקום היא אם לתאומים בני עשר, האחד נכה, השני לא. "אני אבוא לסופרלנד ויגידו לי, 'זה נכנס וזה לא'? בושה וחרפה שהמדינה מרשה להם להתנהג ככה, לעשות מאתנו אזרחים סוג ב'".

לדברי גיא סולומון, רכז הספורט בעמותת "אתגרים" שעוסקת בספורט נכים, ייתכן שללונה פארק אין ניסיון בעבודה עם נכים ולכן הם פוסלים את האוכלוסייה הזאת.

באתגרים מבצעים פעילות מורכבת, כמו סנפלינג וצלילות, אך בכל מקום שמתעוררת בעיה נפגשים עם מפעילי המתקנים ודנים עמם כיצד לפתור אותה, אומר סולומון.

אפרת נאור מקיבוץ שובל אומרת שלא ייתכן שיאמרו לבתה נטע שהיא מוקצה. נטע, כמעט בת 16, היא פגועת שיתוק מוחין. היא מהלכת בכוחות עצמה ועסקה בעבר בסנפלינג. כל השנה היא ממתינה לקייטנת איל"ן, מהרגע שמסתיימת הקייטנה הקודמת, אומרת נאור. "לא מספיק רע לילדים האלה גם כך? זו ממש החלטה חשוכה".