פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה נהיה עם – פרשת הסיליקון בחלב

      4 ראשי ממשלה, 2 איחודים של כוורת ואינתיפאדה אחת, והתביעה הייצוגית, שהוגשה לפני 10 שנים, עדיין רחוקה מסיום

      מה היה?

      בספטמבר 1995 חשף רונאל פישר, אז תחקירן במעריב, את פרשת ה"סיליקון בחלב". למי שטרם נולד אז או שהספיק להזדקן מאז, נזכיר כי על פי ממצאי התחקיר, נהגה תנובה להוסיף סיליקון לחלב העמיד 1% מתוצרתה, כדי למנוע את הקצפתו. בהתחלה הכחישה תנובה את כל הסיפור, אך בעקבות הסערה הציבורית מינתה החברה ועדת חקירה פנימית, שקבעה לבסוף כי אכן הוסף סיליקון ל-13 מיליון ליטר חלב עמיד 1% שומן.

      מה נהיה?

      בעקבות החשיפה טענה תנובה, שהחברה עברה מהפך שכלל את החלפת צוות ההנהלה הבכיר, בניית מערכות בקרה קפדניות ופתיחת ערוצי תקשורת לצרכנים. המדינה לא הסתפקה בכך והגישה תביעה פלילית נגדה. תנובה הורשעה בבית משפט השלום ברחובות בהטעיה פלילית וקיבלה קנס בגובה 28 אלף שקל. אבל זו היתה רק התביעה הראשונה. עוד באותה שנה הגישו עורכי הדין איאד ראבי וחיאת ראבי-מוראר, שבעברם שתי תביעות יצוגיות מוצלחות נגד קוקה קולה וסירס, תביעה יצוגית נגד תנובה בגין פגיעה בצרכנים. עו"ד ראבי מסביר כי "התביעה אינה מבוססת על הוכחת נזק לבריאותם של הצרכנים, אלא על הטעיית הצרכנים ופגיעה במה שבית המשפט העליון הגדיר 'האוטונומיה של הרצון', כלומר פגיעה ממשית ברצונו של הצרכן, שלא נשאל האם הוא רוצה לשתות חלב עם סיליקון".

      ומאז ועד היום, מתנהל הדיון בתביעה זו. בשנת 1996 קיבל אותה בית המשפט המחוזי בת"א כתביעה ייצוגית, אולם תנובה ערערה על כך לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון שלח את הצדדים להליך של פישור, שהסתיים בכישלון. התיק חזר לעליון, שרק בשנת 2003 דחה את ערעור תנובה, וקבע כי התביעה היא אכן יצוגית. השופטת מרים נאור כתבה בהחלטתה כי "אנו עוסקים במוצר מזון. זכותם של צרכנים היא לקבוע מה יכניסו לגופם וממה יימנעו".

      התיק חזר לבית המשפט המחוזי לעוד שנתיים של דיונים, במהלכם הביאו התובעים, אליהם הצטרפה בינתיים המועצה הלאומית לצרכנות, חוות דעת של מומחים על הסכנה שבהוספת הסיליקון. גם בית המשפט המחוזי שלח את הצדדים לפישור, וגם הפעם התהליך נכשל. ביולי 2004 נענה בית המשפט המחוזי לבקשת התובעים למנות מומחה חוקר מתחום הכלכלה והשיווק, כדי לאמוד את מספר האנשים שצרכו חלב עמיד של תנובה 1% שומן, שהוסף לו סיליקון בתקופה הרלוונטית לתביעה. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשתה של תנובה לפצל את הדיון לשני שלבים: דיון עקרוני בחובת הפיצויים, ורק לאחר מכן הוכחת הפגיעה בכל צרכן.

      עורך הדין ראבי סירב לומר מה יהיה היקף התביעה ואמר כי הוא ייקבע רק לאחר קביעת סדר הגודל של הנפגעים – אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין תנובה לתובעים. עם זאת, על פי הדיווחים בכלי התקשורת במשך השנים, היקף התביעה הוערך בכמאה מיליון שקל.

      העדכון האחרון בפרשה הוא מסוף חודש מאי 2005: תנובה ביקשה אז לפסול את עורך הדין ראבי המטפל בתביעה הייצוגית, משום שלטענתה הדריך את מגיש התביעה בערבית. השופט עמירם בנימיני דחה את הבקשה.

      מה יהיה?

      עורך הדין ראבי העריך כי שלב ההוכחות יסתיים עד לחודש ספטמבר, כך שיש להניח כי צפוי פסק דין בראשית השנה הבאה. לדבריו הוא מעריך כי "התובעים קרובים לזכיה בתיק, ומכאן הלחץ של הנתבעים, המתבטא בצעדים חסרי כל בסיס עובדי או משפטי, כמו הניסיון לפסול אותי".

      זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, היה אפילו בוטה יותר בנוגע להתנהלותה של תנובה . לדבריו, "התנהגותה של חברת תנובה בפרשת הסיליקון מדגימה עד כמה חשוב לתת לציבור כלים
      לשם עמידה על זכויותיו בהליכים המהווים אכיפה אזרחית." הוא הוסיף כי תנובה נמנעה עד כה ממתן פיצוי לציבור, והוסיף כי "גוף עיסקי גדול ומונופולי המגלה כי פגע בציבור חייב לגלות אחריות ולעשות כל שביכולתו לזרז את ההליכים (המתנהלים זה כ-10 שנים) ולמנוע כל מיסמוס או דחיות בניסיון להסתמך על קוצר ידו של הרגולטור וקוצר זיכרונו של הציבור".

      משה תאומים, יועץ התקשורת של חברת תנובה מסר בתגובה כי "תנובה מסכימה עם הערכה זו של המועצה לצרכנות - כאשר נגרם נזק לציבור צריך כל גוף, גדול כקטן, לפעול בנחישות ובנחרצות כדי לפצות אותו. השאלה היא אם נגרם נזק לציבור, ולפי הערכות מומחים שניתנו במסגרת התהליך המשפטי, לא נגרם נזק כזה – ועל כך נסב המשפט". תאומים הוסיף כי לתנובה דיאלוג מתמשך עם ציבור צרכניה, בין השאר באמצעות מרכז התיקשוב שהיא מפעילה באופן קבוע. "החברה נוהגת ברגישות ובאחריות, ובשנים האחרונות זוכה בתואר המותג המוביל, בין השאר בזכות מערכת הקשרים והאחריות שהיא מגלה כלפי ציבור צרכניה. זוהי דרכה של תנובה וכך תמשיך. אשר לפרשת הסיליקון, שהתרחשה לפני קרוב לעשור, המקרה נמצא בדיון משפטי ולכן אנו נמנעים מלהתייחס אליו, אלא בין כותלי בית המשפט". תאומים אמר עוד כי אינו יכול להעריך מתי יסתיים ההליך המשפטי ""תנובה היתה שמחה אם הפרשה היתה מסתיימת כבר מזמן, אבל התהליך השיפוטי לוקח זמן, ואם צריך להמתין כדי שהצדק ייצא לאור – תנובה תמתין. בסופו של דבר אני מאמין שהתביעה תידחה".

      במידה והתובעים יזכו, איך יתבצע פיצוי רטרואקטיבי למספר כה גדול של צרכנים? עו"ד ראבי מסביר כי הם מציעים לאמץ מודלים לפיצוי שהונהגו בתביעות יצוגיות בארה"ב. במקרים כאלה, בהם לא ניתן לזהות את הרוכשים או להוכיח את הנזק האישי, הפיצוי ניתן לציבור כולו בצורה של הנחות, קרנות מחקר או תרומות. כך היה למשל במקרה של חברות הטבק שהפסידו בתביעת הייצוגית נגדם, שהקימו קרנות מדעיות למחקר, וכך מציע עו"ד ראבי שייעשה במקרה של תנובה.