עמוק באדמה - העונה השלישית

עד כמה נוכל עוד להלל את סדרת המופת של רשת HBO (ויש יגידו של הטלוויזיה האמריקאית בכלל)? עוד כמה נוכל להתרגש מעלילות בני משפחת פישר ומהגימור הטוב ביותר שנעשה לסדרת טלוויזיה אי פעם? כנראה שכל עונה תקנה אותנו מחדש ואולי יום אחד גם אנחנו נרצה להיות קברנים?

כל סצינה, כל פרק, כל עונה כאילו שוברת את שיאי הדרמה, מגדילה את הג'ולה בגרון ומטיחה אותנו כבובת פרבי אל תוך הספה בסלון. העונה השלישית של "עמוק באדמה" שהגיעה ל-DVD הזכירה לנו שוב למה אנחנו כל כך אוהבים את הסדרה הזו ולמה משפחת פישר, היא המשפחה הדפוקה של כולנו. אז נכון, "עמוק באדמה", לא פורצת דרך בתחומה. הכל מתוקתק ומהוקצע אבל לא מחדש כמו "רצח מאדום לשחור", לא בועט כ"סופרנוס" ולא מרתיע כ"אוז". מדובר פשוט בסדרה טובה עם אוסף של שחקנים טובים שבאים ועושים את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר. הכל מאופק, הכל עדין חוץ מההתנהלות עצמה, כמו החיים עצמם, העונה השלישית מלאה בהפתעות שכאילו באות על הדרך אבל משנות חיים שלמים.

בעונה השלישית בה אנחנו עוסקים מחליט נייט שהוא רוצה את המשפחה שלו וחוזר לבית של אמו יחד עם ליסה והילדה. ברנדה במין אקט של חזרה בתשובה רוצה את נייט בחזרה אבל יודעת שלא תוכל לקבל אותו. היחסים בין קית' לדיוויד נעים בין שיגעון ורגעי אושר אמיתיים לצלילות של דיכאון ובאסה קיומית. איכשהו בכל עונה, שנדמה שהפעם באמת לא יכול להיות יותר גרוע לדמויות שאנחנו אוהבים, היוצרים של היצירה הזו מפרקים עוד יותר את הדמות ולא משאירים לנו או להם שום סיבה בעצם להיות אופטימיים בחיים המזורגגים האלה. בניגוד לשנים קודמות שם כל פרק הכיל עולם ומלואו, הרי שהעונה השלישית היא כמו סרט באורך מלא שמסרב להיעצר בדרך לסוף הרע שלו. העונה הרביעית טרם הגיעה לארץ, אבל נדמה שאם נהמר עתה שהיא בטח תהיה יותר שמחה ויותר מעודדת מהנוכחית, הרי בטוח שנטעה. איכשהו, יש לנו הרגשה שהתסריטאים ימצאו דרך לקחת את הדמויות שאנחנו כל כך אוהבים, עוד צעד קדימה במשעולי היגון.

העונה השלישית היא פינוק אמיתי ב-DVD ולא בשל העובדה שבאמת צריכים הפסקה בין הפרקים כי כל פרק פשוט הופך את המעיים ומרטיט את הלב. גם אם אנחנו נשמעים הכי שמאלצים בעולם, זה פשוט זה כי ככה זה בחיים, ככה זה במשפחת פישר וככה זה ב"עמוק באדמה", הסדרה הכי מרגשת שרצה כרגע במארזי ה-DVD הקרובים לביתכם. פראייר מי שלא נותן לה צ'אנס.