אחר הצהריים חזר אביה של אחת הבנות שנעצרו במבצע "ניסוי כלים" לחסימת הכבישים לביתו ללא בתו. בשעות הבוקר חשבו הבנות כי היום הן משתחררות לביתן, ועל פי מקורבת אליהן אפילו ארזו כבר את חפציהן, אולם בעקבות החלטתה של שופטת בית המשפט המחוזי, נגה אוהד, שלא לקבל את ערעורן על תנאי השיחרור, אותן קבע בית משפט השלום, לפיהם יוכלו להשתחרר בתנאי שיסכימו לחתום על הסכמתן ל"מעצר יישובי", כלומר מעצר בתחומי הישוב עד לתום ההליכים נגדם, החליטו שבע הבנות העצורות לחזור לבית המעצר במעשיהו.
"ביושר ובאומץ לב הודיעו הבנות שהן אינן מוכנות לחתום על תנאי השיחרור, שהם משפילים ולא מעשיים, והופכים את הגרוטסקה של מעצר בגין הפגנה להתנכלות לכל מי שמפגין נגד השלטון", סיפר האב בגאווה. לדבריו, השופטת לא הרשתה להורים לנסות ולשוחח עם בנותיהם. "אחרי שהשופטת נתנה את החלטתה קמתי ואמרתי לה: 'גבירתי, אני מבקש לדבר חמש דקות עם הבנות, אולי יצא מזה טוב להסכמת כל הצדדים'. השופטת, בגסות רוח ובאיוולת לדבריו, אמרה כי הדבר אינו מעניינה וכי עלי לדבר על כך עם השב"ס".
האם היית מנסה לשכנע אותה לחתום על תנאי המעצר?
"אני חושב שזה היה יכול להיות אקט מינימלי של הפשרת היחסים מצד בית המשפט. ביהמ"ש היה יכול לתת לבנות האלה סולם לרדת מהעץ עליו הן טיפסו. אולי הגעגועים היו יוצרים את האינטראקציה הנדרשת ועושים את שלהם. אם היו מאפשרים לי הייתי יוצר עם הבנות, שכולן טובות ונעימות וגיבורות, מגע של בגרות, כפי שמגיעי להן. אבל בית המשפט בילדותיות גמורה רב עם הבנות האלה, שהן אולי צעירות בגיל אך מבוגרות בנפשן". לדברי האב, בתו אמרה לו בטלפון כי לא תסכים לחתום על תנאי המעצר האלה. "היא אמרה לי: 'אם המערכת רוצה לנטרל אותי מלהפגין, שתעשה את זה על חשבונה. לא על חשבונך אבא ולא על חשבוני".
לדברי האב, הסביבה הקרובה גאה מאוד במעצר של בתו. "הסבא שלי, שבתי לא זכתה להכירו, ישב גם הוא במעצר ממושך אצל הבריטים, על פעילותו בלח"י. הבוקר אבי ביקש ממני למסור לבתי כי היא ממשיכה גאה של אביו. כך אנו רואים אותה גיבורה, שמביעה את כל התיעוב שלנו למשטר הרקוב והמסואב".
האם השלטון הישראלי הוא בעיניכם שלטון זר שיש להעבירו מהארץ, כמו המנדט הבריטי?
"לא אמרתי זר, אמרתי אכזר ומנוכר".
בתו של האב המרואיין היא בת 14, ויש לו עוד כמה ילדים צעירים ומבוגרים ממנה. האם גם הם משתתפים בהפגנות? "לפי מה שהם מדווחים לי - כן. אצלנו בנים נחשבים בוגרים מגיל 13 ובנות מגיל 12, והם עושים את אשר הם מרגישים שעליהם לעשות בשעה זו".
מדוע כל העצורים הם נערים ולא מבוגרים? האם זו מדיניות מכוונת לשלוח את הצעירים לפעולות אלה?
"אני נעצרתי לפניהם, אבל לשופט שדן בענייני, למרבה פליאתי, היה החן והטקט להבין שאם תהיה כאן מלחמה המערכת היא שתפסיד. ולכן שוחררתי בתנאי שאתרחק מתחומי הרצליה, שם לדעת המשטרה עברתי את העבירה עליה נעצרתי. הסכמתי לחתום על התנאי הזה ואם אצטרך לנסוע להרצליה אבקש אישור מיוחד. כך שאינני עצור אבל בעזרת השם לא הפסקתי למחות לרגע. כיום יש במעצר מיעוט של צעירים שאשרינו שזה חלקם וזה חלקינו. זה הנוער שגידלנו, אנחנו הולכים קצת לפניו וקצת אחריו ומנסים להיות ראויים לו".
הבת במעצר, האב מעודד מהבית
תולי שרגאי
5.6.2005 / 19:04