לידיעת הקייטנים

רבות כבר נכתב על הפשע ההמוני של חסימות הכבישים, שהיכה את המדינה לפני מספר שבועות וחשף כי למען מאבק מסוים מוכנים בימין לצפצף על חוקי המדינה ולמנוע מאנשים לחזור לבתיהם. אולם, בואו נדבר רגע על העצורים והעצורות, אותם "גיבורים" בפי הימין, שאינם אלא פושעים.

בשבוע שעבר באחד העיתונים פורסמה כתבה על ביקור של עיתונאים ב"אגף ההתנתקות" שבכלא מעשיהו. העיתונאים תיארו את האווירה וכתבו על הנעשה, אולם עם משפט אחד הזדהיתי מאוד. זהו משפט שאמר אחד מראשי המחלקות בכלא, שאחראי גם על "אגף ההתנתקות: "כל היום הבנות פה משחקות אותה לוחמות חופש, אבל בלילה, אחרי הטלפונים להורים ואחרי שמכבים את האור, אנחנו שומעים אותן בוכות לכרית".

אלו נערים ונערות ממשפחות טובות ברובם, עם הורים ימנים אידיאליסטים. רוב ההורים מודאגים, אך חלק מההורים פשוט מחזק את השיגעון: הורים אלו מעודדים את ילדיהם לא לחשוף את שמם, להמשיך לחסום כבישים, ולהיעצר, כמובן. נערות שנעצרו מסרבות לשתף פעולה עם המשטרה, וכשנשאלו לשמן אמרו: "אנחנו יהודיות מארץ ישראל". אותן יהודיות מארץ ישראל לא ייבחנו בבחינות הבגרות אם לא יזדהו. הנערים כתומי-החולצה לא ייצאו עם תעודת בגרות, אלא עם תיק במשטרה. "זה בסדר גמור", מחייכים נערים אלו להוריהם ולחבריהם, ולמצלמות כמובן, "אנחנו נמשיך להילחם על ארץ ישראל". נער שאומר דבר כזה קרוע מבפנים: האם להיכנע, להזדהות, להמשיך בחיים ולהיבחן בבחינות הבגרות, או להמשיך להיאבק? האם לבלות את הזמן בבית הספר או בבית המעצר? האם המטרה המקודשת (לדבריהם) של המאבק על ארץ ישראל חשובה יותר מהעתיד האישי?

אינני מסוגל להבין את ההורים של אותם נערות ונערים. חלק מהם לא יוכלו להתגייס ליחידות קרביות בגלל עברם הפלילי, אלא ייאלצו להסתפק בניקיון שירותים (כידוע, החברה הדתית נוטה לזלזל בילדיה אשר לא משרתים ביחידות קרביות). אני לא מבין גדול בהורות, אולם אני סבור שהורים לילדים עצורים צריכים להפריד ממוחם את חשיבות המאבק שלהם ולחשוב על טובת ילדיהם. כל הורה רוצה שהבן שלו יצליח. נער עם תיק פלילי וללא תעודת בגרות לא יצליח, אלא אם כן הוא מתכוון לבלות את כל ימיו בישיבה.

כחלק מהחזות האמיצה שהעצורים מציגים לחבריהם ולתקשורת, אומרים העצורים בחיוך ובגאווה כי הכלא זה כמו "קייטנה". אף פעם לא יצא לי להשתתף בקייטנות מתנחלים, אך אני משוכנע שהמצב שם טוב יותר. לקום בשש בבוקר מדי יום ולנקות שירותים בכלא, זה לא בדיוק קייטנה. אז די לעשות פרצופים לתקשורת ולשחק אותה אלו ש"יושיעו את ישראל מגזירות החורבן". הגיע הזמן שהעצורים יזדהו, ייצאו מה"קייטנה" שלהם שעולה כסף רב למדינה, ולא יפשעו עוד בחסימות כבישים.

* אריאל הורוביץ הוא תלמיד הישיבה התיכונית "חורב" בירושלים וחניך בתנועת "בני עקיבא".