אזרחי הולנד החלו הבוקר להצביע במשאל העם על אישרור החוקה האירופית. הסקרים מצביעים על תבוסה לתומכי החוקה, שתחמיר את המשבר הפוליטי המתחולל באיחוד בעקבות דחיית החוקה בצרפת ביום ראשון האחרון.
רוב מפלגות הזרם המרכזי בפוליטיקה ההולנדית, כולל הממשלה המורכבת מקואליציה של מפלגות מרכז וימין, נרתמו לשכנע את הציבור להצביע בעד החוקה, אולם כאמור, הסקרים מראים על תוצאה הפוכה, מגמה שרק התגברה מאז פרסום התוצאות בצרפת.
הקלפיות נפתחו ב-07:30 שעון ישראל וייסגרו ב-21:00, אז יפורסמו תוצאות קלפיות המדגם.
תוצאות ביניים, על בסיס כמחצית מקולות האמת, אמורות להתפרסם בסביבות 22:00 שעון ישראל, והתוצאות הסופיות צפויות להתפרסם בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר.
בעבר היתה התמיכה באיחוד האירופי בהולנד אחת ממייסדות הארגון, כמו צרפת גבוהה למדי. אולם התגברות בעיות פוליטיות וחברתיות, ועלייה ברגשות שליליים כלפי מהגרים (בין השאר בשל פרשת רציחתו של הבמאי האנטי-איסלאמי תיאו ואן גוך) שינו את המגמה בשנים האחרונות.
ההתנגדות לחוקה נובעת ממספר גורמים, ביניהם התייקרות חדה במחירים בעקבות אימוץ היורו, התנגדות לשאיפתה של טורקיה להצטרף לאיחוד, ודאגה שהאיחוד ישאף לבטל את קווי המדיניות הליברליים של הולנד, בנואים כמו נישואין חד-מיניים, זנות, הפלות וסמים קלים.
"זה יהיה נס אם רוב ההולנדים יגידו 'כן' לחוקה", אמר הסוקר ההולנדי מוריס דה הונד.
תומכי החוקה מזהירים שהולנד מסתכנת בבידוד מדיני אם תדחה את החוקה. הם אומרים גם שהחוקה תגביר את השפעתה הבינלאומית של אירופה מאוחדת ותסייע לתושביה להתמודד עם התחרות הכלכלית הגואה מכיוון אסיה.
"הליברליזציה מתקדמת במהירות עצומה. החוקה הזו לפחות נותנת לאירופה אמצעי להתנגד לכך", אמרה חריט דה ייגר, שהיתה בין הראשונים להצביע באמסטרדם. לעומתה אמרו החשמלאי אדגר ואן בוקהובן וחברתו, שהצביעו גם הם עם שחר, שהתלבטו ובסופו של דבר הכריעו נגד. "היות שלא כל המדינות יקבלו מושב בנציבות, במיוחד לא מדינות קטנות, חשבנו שעדיף להצביע נגד". (אדגר לא ממש הבין את הנושא. ראו בקטע הבא).
הצבעה הולנדית נגד החוקה תשמוט את הקרקע מתחת לרגלי אלה שטענו, בעקבות ההצבעה בצרפת, שיש להמשיך בתהליך האישרור בכל זאת. נשיא הולנד, יאן פטר בלקננדה, סירב להגיב לשמועות כי ייערך משאל נוסף ב-2006.
חוקת האיחוד מהי?
אז מהי חוקת האיחוד האירופי? מפאת קוצר המקום ומגבלות העניין, לא נביא כאן פירוט מעמיק של כל הכלול בקרוב ל-300 עמודי החוקה, אבל אפשר לסכם את עיקרי החוקה בחמישה סעיפים:
1) החוקה מפשטת את הליכי המנהיגות של האיחוד. במקום נשיאות העוברת בין המדינות השונות כל שיש חודשים, מציעה החוקה נשיא שייבחר על ידי מועצת מנהיגי האיחוד לתקופת כהונה בת שנתיים וחצי.
2) תוקם משרה של שר חוץ לאיחוד, שייבחר לתקופה של חמש שנים, במטרה לפתח מדיניות חוץ וביטחון לטווח ארוך וגם להעלות את פרופיל האיחוד בעולם.
3) רוב ההחלטות באיחוד תוכלנה להתקבל על ידי "רוב מיוחס", במקום בהבעה פה אחד כמו היום דרישה שתישמר למספר מוגבל של נושאים. הרוב המיוחס מוגדר בחוקה המוצעת כ"לפחות 55% מהמדינות החברות, בתנאי שהן מייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד".
4) הנציבות המבצעת של האיחוד תקוצץ על פי החוקה המוצעת, החל מ-2014, לשני שלישים מהמדינות החברות, שיתחלפו ביניהן ברוטציה. פירושו של דבר שהנציבות תמנה ב-2014 18 חברים, בהנחה שרומניה ובולגריה תצטרפנה עד אז. כיום ישנם 25 חברים בנציבות כמספר המדינות החברות. כמו כן מציעה החוקה להגביל את מספר החברים בפרלמנט האירופי ל-750, כשלכל מדינה לפחות שישה נציגים, ולא יותר מ-96 למדינות הגדולות ביותר.
5) "מגילת זכויות היסוד" תשולב בחוק האירופי, בכפוף לאישרור בכל מדינה.
מתנגדי החוקה חוששים כי דווקא ייעול תהליכי קבלת ההחלטות יגרום לרמיסת הזכויות הסוציאליות הנרחבות מהן נהנים כיום תושבי מערב אירופה, ויכניס לאירופה "כלכלה נוסח אמריקה".