מסתמן: ניצחון סוחף למפלגת חרירי בביירות

סעד אל-דין חרירי, בנו של ראש הממשלה לשעבר רפיק אל-חרירי, שנרצח לפני כשלושה חודשים בבירת לבנון, זכה היום ככל הנראה בכל המושבים של ביירות בבית הנבחרים הלבנוני. כך הודיעו הערב תומכיו של חרירי. גורם בממשלת לבנון אישר, כי ספירת הקולות כמעט הסתיימה ומדובר בניצחון סוחף לרשימתו של חרירי. חרירי מועמד להיות ראש הממשלה של לבנון.

הבחירות בלבנון נפתחו היום בהצבעה ל-19 המושבים שמייצגים את אזור ביירות בפרלמנט הלבנוני, שבו 128 מושבים. עוד לפני פתיחת הקלפיות היה כבר ברור, כי הזוכה הגדול יהיה חרירי. מיד עם סגירת הקלפיות החלו תומכיו של חרירי בחגיגות ניצחון באחד ממשרדיו בעיר. אחד מעוזריו של חרירי טען הערב, כי רשימתם זכתה בכל 19 המושבים של ביירות.

מבין 19 המועמדים ברשימתו של חרירי, "אל-מוסתקבל", תשעה כבר הצליחו להיכנס לפרלמנט - בשל שיטת הבחירות המיוחדת במדינה, המאפשרת "דילים" לפני הבחירות, ואשר גרמה לכך שאיש אינו מתמודד מול תשעת המועמדים הללו. עם זאת הקפיד חרירי, שלקח את תפקיד ראש המשפחה לאחר מותו של אביו, לקרוא לבוחרים לבוא להצביע. "יש הסבורים ששיעור ההצבעה יהיה נמוך ושהקרב מוכרע מראש. אבל עלינו להוכיח את נאמנותנו לשהיד רפיק אל-חרירי", הצהיר אתמול. אולם תקוותו של חרירי נכזבה, שכן עד למועד סגירת הקלפיות היום הצביעו 28% בלבד מכלל בעלי זכות ההצבעה בעיר, כ-400,000 איש. מדובר בירידה של 6% לעומת הבחירות הקודמות בשנת 2000, בהן זכה בניצחון גורף אביו.

אחוזי ההצבעה היו נמוכים במיוחד בקרב האוכלוסיה הנוצרית. תומכיו של המנהיג הנוצרי מישל עאון קראו להחרים את הבחירות ואף חילקו לתושבים מדבקות כתומות שעליהן נכתב "החרימו את המינויים". גם בקרב המפלגה הארמנית נשמעו קולות להחרמת הבחירות. מול המועמדים מטעם חרירי התמודדו רק מועמדים אחדים מן השמאל הפרו סורי ומקרב הקיצונים המוסלמים.

שליח האו"ם המיוחד, טרייה לארסן, בירך היום את הלבנונים על עריכת הסיבוב הראשון של הבחירות בהצלחה. לדבריו, בחירות אלה "מהוות צעד חשוב עבור אזרחי לבנון במאמצם לחדש במלואן את ריבונותם ואת עצמאותם הפוליטית".

כתב "הארץ", יואב שטרן, מוסיף:

סיבוב הבחירות שנפתח היום בביירות הוא הראשון מבין ארבעה. בכל אחד משלושת ימי ראשון הקרובים ייערכו בחירות במחוז אחר בלבנון. כל אחד מארבעת מחוזות ההצבעה מחולק לכמה אזורים, שבהם מתנהלת ההצבעה לפי מפתח עדתי קבוע מראש. באזור מספר 1 בביירות, לדוגמה, נבחרים שני נציגים סונים ונציג מארוני אחד (לצד נציגי עדות אחרות). המועמדת המארונית היחידה היא סולאנז' ג'ומאייל (אלמנתו של נשיא לבנון לשעבר בשיר ג'ומאייל), ועל כן היא נכנסה לפרלמנט אוטומטית. על שני המקומות השמורים לסונים מתחרים ארבעה מועמדים, בהם סעד אל-חרירי.

על רקע שיטה זו, והדילים הפוליטיים שהיא גוררת, התחושה בביירות היא שהבחירות הן במידה רבה "מכורות מראש". תושב העיר אמר לעיתון הצרפתי "לה פיגארו", שהוא אינו מבין מדוע עליו לבחור שוב ושוב בנציגי המשפחות הלבנוניות המוכרות. "מאז 14 בפברואר (יום הירצחו של חרירי), הפגנתי בעד לבנון מאוחדת ומשטר חדש. אנו דורשים הקמת מפלגות פוליטיות הפועלות על בסיס לאומי ולא מקומי", הוא אמר.

התסכול שחשים התושבים נובע מהמצב המסובך בלבנון, שמושתת על הסכם טאיף, המסדיר את חלוקת הכוח בין העדות השונות, אך בו בזמן מנציח מצב פוליטי שקשה מאוד לשנותו. בין השאר, המצב הזה נובע מכך שהנוצרים, כשליש מאוכלוסיית המדינה, מסרבים לוותר על כוחם הפוליטי שמתבטא בייצוג של 50% בפרלמנט ובמשרה החשובה ביותר במדינה, משרת הנשיאות. ראש הממשלה, עם זאת, חייב להיות ממוצא סוני.

הבריתות הפוליטיות שמסתמנות בימים האחרונים חוצות את הקווים הברורים שלפיהן הסתדרו המפלגות הלבנוניות בעבר - תמיכה ונאמנות לסוריה. הברית הבולטת ביותר היא בין מנהיג הדרוזים בלבנון, וליד ג'ונבלאט, שבלט בהתנגדותו לסוריה, לבין ארגון חיזבאללה. ג'ונבלאט כבר הבטיח את כניסתו האישית לפרלמנט בזכות הסכמים שכרת. גם משפחת חרירי הגיעה להסכם עם הגורמים השיעים - על פי ההסכם תיכלל חברת הפרלמנט בהיה חרירי, אחותו של רפיק, ברשימה המשותפת של אמל וחיזבאללה בדרום לבנון. בתמורה, יחלקו ביניהן שתי התנועות השיעיות את המקומות השמורים לשיעים בביירות, באמצעות הכללתם ברשימה של סעד חרירי.

למרות ההסכמים, אחת השאלות שנותרה עדיין ללא מענה, היא מה יהיה עתידו של הגנרל מישל עאון. עאון שב באחרונה מגלות ארוכה בפאריס, אבל לא הצליח להשתלב במערכת ההסכמים הענפה, למעט ברית שכרת עם יריבו של ג'ונבלאט, הדרוזי טלאל ארסלאן.

בן 35, המועמד המוביל לתפקיד ראש הממשלה. פרץ לתודעה הציבורית רק אחרי רצח אביו, רה"מ לשעבר רפיק אל-חרירי. יחד עם אחיו הגדול, בהא א-דין, לקח סעד את תפקיד ראש המשפחה. הסיסמה שהוא חוזר עליה כל העת, "הנאמנות לשהיד רפיק אל-חרירי", יכולה למשוך קולות רבים בלבנון השסועה. השאלה היא אם אחרי שנכנס לנעלי אביו בניהול עסקי המשפחה, יוכל חרירי להתקדם גם במישור הפוליטי, כפי שעשה אביו.

מאז נרצח בעלה, נשיא לבנון בשיר ג'ומאייל ב-1982, הקפידה סולאנז' לא לפעול בזירה הציבורית בלבנון. שיבתה אל החיים הציבוריים בעיתוי הנוכחי אינה מקרית - לאחר נסיגת הצבא הסורי מלבנון מרגישים גורמי האופוזיציה חופש רב יותר. כנהוג בפוליטיקה הלבנונית, סולאנז' תייצג את "המשפחה" ואת המסורת שלה - שפירושה התנגדות לסוריה וגמישות יחסית ביחס לישראל. בעבור רבים בלבנון, נשאר בשיר ג'ומייל, שנרצח 3 שבועות אחרי שנבחר לתפקידו בחסות צה"ל, סמל בזוי לקשרים עם ישראל.

בן 48. קרוי על שם סבו, שייסד את העיתון הלבנוני "א-נהאר" ב-1933. כמו סבו ואביו, הוא המו"ל של העיתון, שהוביל קו עצמאי ואמיץ נגד הנוכחות הסורית בלבנון. "משטר הביטחון החל להתפרק, אבל לבנון החדשה עדיין לא צמחה", כתב תוויני באתר האינטרנט שהקים לכבוד הבחירות. תוויני מתחרה מול מתמודד אחר על המושב היווני-אורתודוכסי באזור הבחירה בביירות, שכולל את האזורים הנוצריים, אך בניגוד לו, הוא זוכה להיכלל ברשימה שהציג סעד חרירי, דבר שמעלה מאוד את סיכוייו להיבחר. עיתונו קרא אתמול לבוחרים להגיע בהמוניהם להצביע, ופירסם תמונה מכינוס שערך תוויני בביירות.