אז היה לנו מכרז. פתאום כל מיני מהרטה, ואדים ועביר מילאו את מסכינו בפריים-טיים. זו הייתה הזדמנות פז, מבחינתי, ללמוד פרק ב'ריאליטיביות', הלוא היא תורת הריאליטי.וי., או: כיצד מייצרים מראית עין של 'מציאות'. 'ריאליטיביות' היא הדרך שבה הקבוצה ההגמונית מייצרת את הדימוי העצמי שלה, ומעמידה פנים שהדימוי הזה משקף את המציאות (הריאליטי). ומהו הדימוי העצמי? יהודי, צבר, לבן, קצין בצבא.
אז היה לנו מכרז. פתאום כל מיני מהרטה, ואדים ועביר מילאו את מסכינו בפריים-טיים. אבל אל תגידו: זה היה סתם. לא, הם לא היו פה רק בתור קישוט. הם באו ללמד אותנו משהו חשוב על עצמנו. על ה'עצמנו' המדומיין שלנו. על איך היינו רוצים לראות את עצמנו: יהודים, צברים, לבנים, קצינים בצבא. טוב, נו, אולי גם נשים.
בשתי התכניות נבחר/ה דמות שמייצגת את ישראל. את מי שהיינו רוצים לראות כשגריר או מנהיג שלנו. ודרך הבחירה הזו אפשר לראות היכן עוברים קווי הגבול של החברה הישראלית, ואת מי היא מקבלת כחלק מה'אנחנו': יהודים, צברים, לבנים, קצינים בצבא. טוב, נו, אולי גם מזרחים.
"ריאליטיביות" אינה אובייקטיביות ואינה סובייקטיביות, אלא מראית העין האובייקטיבית של הסובייקטיביות.
ה'ריאליטיביות' לא משתקפת בהרכב המתמודדים בתוכניות, אלא דווקא בזה של צוות השופטים. בואו ניזכר רגע: נחמן שי, יעקב פרי, רינה מצליח, בני גאון, יום טוב סמיה, גילה אלמגור, אוריאל רייכמן. הם אלה שמחליטים מי ראוי להיכנס בדלת הראשית של הישראליות. הם אמרו למהרטה בפנים: זה סקסי שאת שחורה, זה אולי אפילו שווה כמה קולות, אבל אנחנו רוצים שייצג אותנו מישהו אחר. אחד מאיתנו. הם אמרו לעביר בפנים: זה טוב ויפה שאת ערביה, אבל למה את לא אומרת לנו תודה על כל מה שעשינו למענך ושותקת?
אלא שלא כמו מהרטה, עביר קובטי מבינה שכשיורקים עליה זה לא גשם. היא לא באה להתנחמד, יש לה מסר. עביר באה להזכיר לנו שגבולות החברה הישראלית לא עוברים בדמיון שלנו. הלו, יש גם ערבים, שמעתם? וכן, הם פלסטינים. פ-לס-טי-נים. נכון, כמו אלה שבתפוצות, ובגדה המערבית הכבושה ובעזה הכבושה, רק שהם נכבשו כבר מזמן. ובגלל זה, אולי, הם לא תמיד מקבלים זקפה לאומית למראה הדגל (שרק לא נתנתק אחד מהשני כזה), לא בהכרח חושבים טובות על בן-גוריון (טרנספר זה כאן) ונפשם לא מי-יודע-מה הומיה לפאתי מזרח (קדימה!).
די כבר עם כל הצו פיוס - חבר'ה, זה לא עובד. עוד פרצופים צבעוניים על המסך לא יפתרו לנו את הבעיות. שלא תבינו לא נכון, ערוץ 2 דווקא מוכנים להקשיב לערבים. אבל רק אם הם משתכנזים, כמובן. עביר קובטי סרבה לשכנז אפילו את השם שלה. שהיהודים יגידו קופטי - היא ערבייה והיא מדברת ב-ב', כמו בבדיחות קרש. גבירותיי ורבותיי, זו הריאליטי.
* נעמה נגר היא פעילה בקואליצית נשים לשלום.
ערבי טוב - ערבי מודח
נעמה נגר
25.5.2005 / 9:44