הרפורמיסטים באיראן מאיימים להחרים את הבחירות

המפלגה הרפורמיסטית העיקרית באיראן איימה היום להחרים את הבחירות לנשיאות וגינתה בתוקף את פסילת מועמדה – צעד שהגדירה כניסיון מצד השמרנים לחזק את שליטתם במדינה.

אולם התגובה הציבורית לפסילתו של שר החינוך מוסטפה מואין, רפורמיסט מוצהר שהבטיח לשחרר אסירים פוליטיים ולהיאבק בהפרות זכויות אדם, היתה מאופקת. רוב האיראנים כבר השלימו עם ניצחון השמרנים בבחירות.

מתוך ששת המועמדים שהוכרזו כשירים להתמודד, המרוויח הגדול מן ההחלטה הוא השמרן המתון, הנשיא לשעבר עלי אכבר האשמי רפסנג'אני. פרשנים צופים שפסילת מואין מקרבת את רפסנג'אני לכהונה שלישית חסרת תקדים כנשיא איראן.

"מואין יכול היה לגזול קולות מרפסנג'אני, על ידי פנייה לאלה הרוצים בשימור החירויות החברתיות", אמר פרשן אחד, שביקש להישאר בעילום שם. הפרשן הוסיף כי "מואין טרם צבר תמיכה רבה וקשה לי לראות מחאות עזות על פסילתו".

מועצת משמר המהפכה, גוף לא נבחר המורכב מ-12 אנשי דת, פסלה יותר מאלף מועמדים שנרשמו להתמודדות על התפקיד שמפנה הרפורמיסט מוחמד חתאמי, המנוע על פי חוק מלהתמודד על כהונה שלישית ברציפות.

בנוסף לרפסנג'אני בן ה-70, שכיהן כנשיא בין 1989-1997 ותומך בשיפור היחסים עם המערב ובהקטנת המעורבות הממשלתית בכלכלה, אושר רק מועמד אחד הנמנה על מחנה הרפורמיסטים – יו"ר הפרלמנט לשעבר, מהדי קארובי.

ארבעת המועמדים הנותרים – מוחמד באקר קאליבף, עלי לריג'אני, מוחסין רזאיה ומחמוד אמחמדינג'אד – נחשבים כולם לשמרנים קיצונים הנאמנים למנהיג הרוחני העליון של המדינה, האייתוללה עלי חמינאי.

סקרי דעת קהל מצביעים על כך שקאליבף בן ה-43 הוא יריבו הרציני ביותר של רפסנג'אני. פרשנים צופים שחלק משאר המועמדים השמרנים, במיוחד רזאיה ואחמדינג'אן, יפרשו מהמירוץ לקראת הסוף כדי לאחד את קולות המתנגדים לרפסנג'אני.

מועצת משמר המהפכה לא הכריזה על הסיבה לפסילת מואין. אשתקד פסלה המועצה מאות מועמדים לפרלמנט, בטענה שלא הוכיחו נאמנות מספקת לשיטת המשטר הדתית של איראן. מואין עצמו תיאר את ההחלטה לפסול אותו כ"לא חוקית, לא הוגנת ולא הגיונית", אולם אמר שלא יערער עליה.

העיתון הליברלי שרק פרסם תצלום גדול של השר לשעבר בממשלת חתאמי, ומתחתיו הכיתוב "הנעדר הגדול של הבחירות".

"אם מועצת המשמר לא תשנה את החלטתה, המינימום שנעשה הוא לא להשתתף בבחירות", אמר בהזאד נבאבי, מנהיג של אחת המפלגות הרפורמיסטיות התומכות במואין. אולם עד כה אין כל סימן שהאיראני ברחוב יתגייס לעזרת מואין. "למה שיהיה לי אכפת?" שאלה חאלה בת ה-40 מטהרן. "זה לא משנה עבור מי נצביע. השיטה תישאר בעינה. אני מעדיפה לא להצביע כלל".