הנחת העבודה של מייסדות האיחוד האירופי בדור האחרון - לפיה אזרחיהן רוצים איחוד גדול יותר, עם אינטגרציה עמוקה יותר - מוטלת כעת בספק בשתיים מהן, צרפת והולנד. טיוטת החוקה האירופית החדשה, שתעמוד בשבוע הבא למשאל עם בשתי המדינות (בצרפת ביום ראשון ובהולנד ברביעי), מעוררת התנגדות רחבה בציבור המצביעים, התנגדות שמהווה דחייה חסרת תקדים של רעיון האינטגרציה המוחלטת בין 25 המדינות החברות באיגוד כיום.
"זה הפתיע אותי", אמר שר החוץ של הולנד, ברנרד בוט, שבעצמו סייע בניסוח טיוטת החוקה. "יצאתי לסיור לפני כמה ימים ואשה אחת אמרה לי שאין כלל טעם לנסות לשכנע אותה, היא מתכוונת להצביע נגד. שאלתי אותה מדוע, והיא אמרה 'פשוט נעים לי לומר לא לשם שינוי'".
בראיון במשרדו בהאג אמר בוט כי "קיים קשר בין ההתנגדות להתרחבות האיחוד ובין מצב הכלכלה וההגירה במדינה". או כפי שהתבטא חבר הפרלמנט האירופי, דניאל כהן בנדיט: "התחושה הרווחת היא שאנחנו רוצים לומר 'לא' למה שקיים, כדי להוכיח שאנחנו קיימים".
המסע בעד ונגד החוקה משלהב את היצרים בצרפת ובהולנד, בלא שיהיה לכך בהכרח קשר ישיר לנוסח החוקה עצמו. המתנגדים ההולנדים חוששים מפגיעה באורח חייהם הליברלי, הכולל בין השאר צריכת סמים קלים וחתונות בין הומוסקסואלים. הם חוששים גם מהרס רמת החיים הגבוהה במדינה בעקבות גלי הגירה בלתי מבוקרים, וסולדים מרעיון חיבור המנון אירופי כללי (על פי לחן של בטהובן) וקביעת יום חג לאירופה.
יבעטו בחוקה כדי לבעוט בליברליזם
"איך אפשר לחבר חוקה ליישות וירטואלית?", שואל לאון דה-וינטר, קולנוען הולנדי ופרשן מדיני העומד בראש המערכה נגד אשרור החוקה. "אינני רוצה שלאירופה יהיה שר חוץ משלה או שתתחרה עם ארה"ב על כוח", הוא מוסיף. בדבריו נתן דה וינטר ביטוי לרגש הרווח בהולנד, לפיו יצירת רצף אירופי מפורטוגל ועד אוקראינה, שתכלול גם את טורקיה המוסלמית, היא מעין אשליה, פרי דמיון ביורוקרטי שיש לדחות.
ההתנגדות לחוקה האירופית בצרפת ובהולנד קשורה במידה רבה לחוסר הפופולריות של הממשלות הנוכחיות. בצרפת גם חוששים כי משמעות אימוצה תהיה יישום כלכלת שוק אמריקאית, שתסיר מהאזרחים כל הגנה סוציאלית ותגביר את שיעורי האבטלה במדינה, הגבוהים ממילא. "מחנה ה'לא' קושר את החוקה לאירופה בלתי סוציאלית וליברלית מבחינה כלכלית", אומר כהן בנדיט. "לכן נדמה להם שאם הם יבעטו בחוקה הם יבעטו גם בליברליזם".
בהולנד, שלא התאוששה עדיין מהלם רצח הקולנוען תיאו ואן גוך בידי קיצוני מוסלמי, האפשרות של צירוף טורקיה לאיחוד היא בעייתית. "האליטות הפוליטיות אמרו לנו שמשמעות האיחוד תהיה העשרה תרבותי", אומר דה וינטר, "אבל רוב האנשים רואים את המציאות - אבטלה, גטאות אתניים, שיעורי פשיעה גבוהים והתחזקות האיסלאם הקיצוני. שוררת פה הרגשה מהותית של חוסר אמון במה שהפוליטיקאים אומרים לנו".
פעילים במחנה המתנגד לחוקה מקיימים סיורים שבהם הם מזהירים את ההולנדים כי אם החוקה תאומץ, הם יאבדו את השליטה על גבולותיהם והולנד תיטמע ותיעלם בתוך אירופה. מנגד, תומכי החוקה טוענים שגבולותיה של מדינה קטנה כהולנד פרוצים יותר להגירה במתכונת הקיימת מאשר במתכונת העתידית. "אני חייב להזכיר לציבור שאם אומרים לא, האיחוד האירופי לא מפסיק להתקיים", אמר בוט. "הולנד היא אחת ממייסדות האיחוד ומדינה בעלת כלכלה פתוחה מאוד ופגיעה מאוד", אמר בוט. "איננו יכולים להרשות לעצמנו לומר 'לא'".