נשיא סין מראה לכולם מי הבוס

ב-2002, קצת לפני שהועברו סמכויות ההנהגה בסין ל"דור הרביעי" (אחרי מאו, דנג שיאופינג וז'יאנג זמין), הפגינו אנשי הרוח בבייג'ין אופטימיות זהירה, וקיוו שהמנהיג החדש הו ג'ינטאו יצדד ברפורמות. לא הרבה היה ידוע על מי שעומד להחזיק במושכות; בפוליטיקה הסינית נוהגים בדרך כלל היורשים הפוליטיים לשמור על זהירות. הו היה כה דיסקרטי, עד שאחדים מאנשי הרוח הליברלים העניקו לו את הכינוי "הנכד", שם נרדף ל"יס-מן".

מאז, הפך הו למנהיג העליון של סין. הוא מכהן כיו"ר המפלגה הקומוניסטית, נשיא הרפובליקה העממית של סין וראש הוועדה הצבאית רבת הכוח. קודמו בתפקיד, ז'יאנג זמין, פרש מהוועדה הצבאית בספטמבר 2004, והשלים בכך את העברת השלטון להו. בחודשים הראשונים להנהגתו נראו אכן רמזים לפריחה מסוימת בחיים האינטלקטואליים הסיניים, ונראה היה שהתקשורת מגלה תעוזה. אבל האביב החדש של בייג'ין, בדומה לזה שבסוף שנות ה-70, לא נמשך זמן רב. חופש הביטוי הפסיק להתקיים: עיתונים נסגרו; סופרים, עיתונאים ומתנגדי משטר הושלכו לכלא; רישיונותיהם של עורכי דין רבים נשללו; ואינטלקטואלים מובילים סבלו מהטרדות קשות.

האינטלקטואלים מודים כעת שטעו בהערכתם את "המנהיג הגדול" כרפורמיסט. לדבריהם, המצב הפוליטי כיום הוא הגרוע ביותר זה שנים. יש המתגעגעים אפילו לימיו של "האיש החזק", ז'יאנג זמין. שו יויו מהאקדמיה הסינית למדעי החברה אומר כי אינטלקטואלים רבים "מופתעים ומלאי גועל" מפועלו של הו. "זה מאוד רציני. בתקופת ז'יאנג זמין חשבנו שהגענו לשפל המדרגה, ושכל שינוי יתקבל בברכה, אבל המדיניות של הו ג'ינטאו גרועה מזו של ז'יאנג".

יש הסבורים שהו לא השתנה, ושהיה מרקסיסט קיצוני מאז ומעולם. כמו בכירים אחרים במפלגה הקומוניסטית הסינית, למד הו הנדסה באוניברסיטת צ'ינגהואה היוקרתית, המוכרת בגלל הקו הפוליטי השמרני, ובשל בוגריה שמכונים "יוהונג" ו"יוז'ואן" ("אדומים" ו"מומחים"). בשנים 1985-1982 עמד הו בראש "ליגת הנוער הקומוניסטית", שם רכש לעצמו גרעין נאמנים. "ביום שהו ג'ינטאו הופיע בקדמת הבמה, אמרתי 'אל תצפו ממנו להיות הגורבצ'וב הסיני העתידי'", אומר ז'יאנג ונרן מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אלברטה שבקנדה.

ואולם, לדעתו, תהיה זו טעות לחשוב שעידן ז'יאנג היה טוב יותר. לדבריו, הו מתעמת כיום עם הבעיות המציקות ביותר בחברה הסינית. "הפערים בין העשירים לעניים כה גדולים והתסיסה החברתית כה קשה, עד שאין לו ברירה אלא להציב את העניינים האלה בראש סדר העדיפויות. הישרדות המשטר תלויה בכך". ז'ינג הואנג ממכון ברוקינגס, מרכז מחקר אמריקאי, סבור כי כל המנהיגים הסינים החדשים נדרשים להוכיח את עצמם. "אפשר ללמוד מההיסטוריה", אמר. "כשעלה ז'יאנג זמין לשלטון ב-1989, הודבקה לו תווית של איש נוקשה. כדי לבסס את סמכותו, נאלץ הו לפעול בתחילה כרודן. כך עשו לפניו דנג שיאופינג וז'יאנג זמין".

הו מנסה להדק את שליטתו, במקביל לתכנון הקונגרס ה-17 של המפלגה, שאמור להתקיים ב-2007. שאיפתו היא לבסס את מעמדו במידה שתספיק לו להציג פרוגרמה למפלגתו ולארצו. בינתיים הוא החליף את נושאי התפקידים ברמה הארצית והאזורית. אחדים מאלה שהועלו בדרגות הגיעו מסביבתו הפוליטית הקרובה, כלומר מליגת הנוער. אלה אינם בנים למשפחות של פקידים בכירים, אלא בעיקר כאלה שטיפסו בסולם הדרגות הפוליטי במחוזות הנחשלים ביותר, ומסכימים לדעותיו של הו בתחום השוויון החברתי.

בינואר 2005 השיק הו קמפיין בן 18 חודשים שמטרתו "לשמר את טבעם הפרוגרסיבי של חברי המפלגה הקומוניסטית הסינית". הקמפיין הזה מאפשר לו להציב את מקורביו בעמדות מפתח. ז'ינג הואנג אומר כי חילופי הגברי והביקורת העצמית נועדו לחזק את מעמדו של הו בצמרת המפלגה. "הוא צריך להראות מי הבוס. מי שמסרב להכיר בבוס, יוצא מהמשחק", אמר ז'ינג. ההתנגדות, לדעתו, עשויה לבוא בעיקר מהמחוזות הרחוקים. "הו צריך לשכנע את הפקידים בדרג השני שהוא המנהיג האמיתי", הוא הסביר. ז'ינג סבור שיידרשו להו שישה חודשים עד שנה עד שיצליח לבסס את מעמדו בצמרת המפלגה. לאחר מכן, להערכתו, יוכל המנהיג הסיני להשיק את תוכנית הרפורמות שלו.

המושב השנתי של הקונגרס הלאומי העממי הסיני עסק השנה בנושא "החברה ההרמונית", שעיקרו צמצום חוסר השוויון החברתי ושינוי המדיניות של עידוד הצמיחה החופשית באזור החוף, על חשבון המחוזות המפותחים פחות בלב המדינה. ברור שאין זו תעמולה בלבד. הו וראש הממשלה וון ג'יאבאו התחייבו לצמצם את הפערים שמהם סובלים תושבי האזורים הכפריים, ששכרם נמוך בכשליש משכר תושבי הערים. את זאת ינסה הו להשיג באמצעות הפחתת המסים על החקלאים, סיוע לאיכרים ועזרה בגידול דגנים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2004 אכן נרשמה עלייה בהכנסות החקלאים.

על אף כל זאת, הצלחתו של הו אינה ודאית. המפלגה הקומוניסטית הסינית מתמודדת עם בעיות קשות. הפער בין עשירים לעניים עצום, השחיתות פושה בכל מקום והפגנות מתקיימות בקצב של 160 מדי יום, למרות מאמצי המפלגה לכונן מערכת משפטית חברתית ולהילחם בשחיתות. יש לזכור כי הו אינו סבור שייעודו הוא לחסל את רודנות המפלגה הקומוניסטית, אלא להפך, לחזקה.

העיתון ההונג קונגי "דונגשיאנג" פירסם באחרונה קטעים מתמליל הנאום שנשא הו ג'ינטאו בדלתיים סגורות במליאה הרביעית של הקונגרס הלאומי הסיני ה-16 בספטמבר 2004

"כוחות האויב המערביים אינם מתכוונים לוותר על תוכניתם האסטרטגית האפלה ל'מערב' ולפלג את ארצנו. כוחות עוינים שונים מנסים להפיל את הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית ואת מערכת השלטון הסוציאליסטי של ארצנו. מחוץ לגבולותינו, בסיוע כלי תקשורת מערביים מסוימים, הם משמיצים ומפיצים שמועות הנוגעות לבעיות חברתיות רגישות המוצגות בצורה מוקצנת, כדי לתקוף את מנהיגינו ואת המשטר.

"תחת דגל הרפורמה, יש העושים תעמולה לדמוקרטיה הבורגנית של המערב, לזכויות האדם ולחופש העיתונות, ומפיצים את עמדות הליברליזם הבורגני. הם מעוניינים לשלול את המערכת הפוליטית והמשטר שלנו תוך התכחשות לארבעת עקרונות היסוד (עקרונות המופיעים בחוקה - המשך הדרך הסוציאליסטית, חיזוק הדיקטטורה של הפרולטריון, כיבוד תפקידו של מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית וכיבוד תורת המרקסיזם-לניניזם ומחשבתו של מאו).

"בתוך המדינה ומחוצה לה פועלים פעילי התנועות הדמוקרטיות במרץ ודורשים הערכה מחודשת של האירועים הפוליטיים ב-1989 (דיכוי התנועה למען הדמוקרטיה), בזמן שארגונים דתיים כופרים כמו פאלון-גונג מגבירים את חדירתם ואת ההרס שהם יוצרים. עלינו לגלות אומץ ולפעול נגד תיאוריות, דעות פוליטיות ואידיאולוגיות שגויות. עלינו להיאבק ללא הרף בסימנים הקטנים ביותר ולהכות ראשונים, כדי שידנו תהיה על העליונה וכדי לבטל כליל את תחבולותיהם של כוחות האויב.

"עלינו להמשיך את מצב הדיכוי ולנהל מאבק תקיף כדי לשמור על החוק. איננו יכולים בשום צורה שהיא לאפשר לתנועות שמסכנות את ביטחון החברה להשיג את מטרותיהן".