חברות הסטארט אפ, שבמהלך 1999 ו-2000 היו אחראיות על הצמיחה המרשימה בתוצר הישראלי, קיזזו ברבעון הראשון של 2001 2.5% מהצמיחה של המשק - שהסתכמה ב-1.7% (הן לעומת הרבעון הקודם והן לעומת הרבעון המקביל). כך עולה מחוברת מידע כלכלי על מצב המשק הישראלי עליה חתומות ראש אגף כלכלה ומסים במשרד האוצר, ציפי גל-ים, וסגניתה ורד דר.
בנטרול ההשפעה של חברות הסטארט אפ, שבפעילותן נרשמה ירידה של למעלה מ-50% ברבעון הראשון, הציג המשק צמיחה של 4.2% לעומת הרבעון הקודם.
במשרד האוצר מציינים כי למרות שברבעון הראשון הושפע המשק מהאינתיפאדה, מהנפילה החדה במניות הטכנולוגיה ומההאטה החריפה בפעילות הכלכלית בעולם, עדיין מציירים נתוני הרבעון הראשון של 2001 תמונה של משק המתאושש באיטיות מהמכה שספג ברבעון הרביעי של 2000.
ענפי התיירות והבנייה למגורים, שספגו את המכה הקשה ביותר ברבעון הרביעי, מראים ברבעון הראשון של השנה סימני התאוששות קלים (עם עלייה של 7.4% בהשקעות בבנייה למגורים ושל כ-15% ביצוא שירותי התיירות), אם כי לפחות בכל הקשור לענף התיירות, החזרה לרמה בה היינו ערב פרוץ האינתיפאדה תיארך עוד תקופה ארוכה.
במשרד האוצר סבורים כי הגבלת מספר העובדים הזרים בענף הבנייה וגידול בעלות העבודה שלהם באמצעות הטלת אגרות על מעסיקיהם יוכלו להשיב לעבודה את הישראלים שנפלטו מהענף. מהלך שכזה יסמן נקודת תפנית חיובית בשוק העבודה הישראלי כולו.
עוד מדגישים באוצר את סעיף הצריכה הפרטית, שקפצה ברבעון הפותח של השנה ב-5.7%-10% (מזה זינוק של 20% בצריכה של מוצרים בני קיימא), אשר מרמזת על ציפיות לחזרה לתוואי של צמיחה מהירה יותר בתוך תקופה לא ארוכה.
כרגיל, ממשיכים במשרד האוצר לחלוק על המדיניות בה נוקט בנק ישראל בנושא הריבית ושער החליפין. באוצר נותנים את הדעת לתופעה שנמשכת כבר שלוש שנים ושצפויה להימשך גם ב-2001 של אי עמידה ביעדי האינפלציה אותם קובעת הממשלה (כאשר באופן עקבי נרשמת אינפלציה נמוכה מהיעד שנקבע).
באוצר מדגישים כי לאי העמידה ביעד האינפלציה קיימות מספר השלכות שליליות. הסיבה לאי העמידה בהם - הריבית אשר מתבררת שנה אחר שנה כגבוהה מהנחוץ לצורך עמידה ביעד - היא כמובן בעלת ההשלכות השליליות ביותר. בחמש השנים האחרונות נעה הריבית הריאלית בין שיא של 8.7% (באמצע ובסוף 1999) לבין 5.5%-6% היום - רמה גבוהה מאוד לכל הדעות.
באוצר מציינים בין ההשלכות השליליות את ייסופו של השקל, כתוצאה מהעלייה בפער בין הריבית השקלית לריבית בחו"ל - מהלך שמשפיע לרעה על הסקטור הסחיר ובעיקר על הענפים המסורתיים שבו, בעלי המרווחים הנמוכים. עוד מציינים באוצר כי האינפלציה הנמוכה מהציפיות גורמת לעליית השכר הריאלי מעבר למתוכנן - דבר שיחד עם הייסוף בשער השקל משפיעים באופן ישיר על הירידה בשיעור המועסקים, ומדגישים כי הימשכות התופעה (אי העמידה ביעדים) מעמידה שאלות בנוגע לאמינות השימוש ביעד זה.
באוצר מציינים כי אם הריבית בשנים האחרונות היתה נמוכה יותר, היו מתקבלות שלוש השלכות רצויות: השקל היה קרוב פחות לתחתית רצועת הניוד, השפעות המקרו השליליות של ריבית נמוכה יותר היו מצומצמות יותר והסיכוי לעמוד ביעד האינפלציה היה גבוה יותר.
כלכלני האוצר מציינים זהו כי מצב של win-win situation. מציאת רמת הריבית הנדרשת לשם השגת תוצאה רצויה זו בכל נקודת זמן היא, למעשה, הגדרת תפקידו של בנק ישראל. למרות שמובן שיכולת החיזוי - גם של טובי המקצוענים - מוגבלת, הרי שברור (לא רק בדיעבד) שרמת ריבית אופטימלית זו נמוכה באופן עקבי מהריבית ששוררת בשנים האחרונות.
באוצר מציינים כי הפחתת הריבית בקצב מהיר יותר תשפיע על כל המשק. היא אומנם לא תגדיל את מספר התיירים המגיעים ארצה, וגם תרומתה לעידוד הפעילות של חברות ההזנק תהיה מוגבלת, אולם היא תפחית את הפגיעה במגזרים ספציפיים במשק - בעיקר בענפים המסורתיים ובמשקי הבית החלשים יותר, שנושאים בנטל הריבית הריאלית הגבוהה כבר שנים.
ירידה של 50% בסטארט אפים הביאה לנפילה בצמיחת התוצר
אילן מוסנאים
11.6.2001 / 22:29