בס"ד
אם נתקעתם בפקקים במהלך "ניסוי הכלים" אתם בוודאי שואלים את עצמכם למה? בשביל מה חסמו אותם? האם אין זה פוגע בסולידאריות שחשים אנשים למאבק? מה לא מספיק בהפגנות חוקיות ומה "הרווח" בחסימת הצירים?
חסמנו כבישים כי אנחנו נאבקים. המאבק כאן אינו על מעבר דירה של אי אילו יהודים מביתם, הוא גם אינו מאבק לשיפור תנאי הפיצויים שלהם. המאבק כאן שורשי הרבה יותר. יש לו נגיעות בחלקים יסודיים ביותר של ההוויה הישראלית והוא נוגע לכל אחד מתושבי המדינה. המאבק הוא על הזהות היהודית. האם ארץ ישראל שייכת לעם היהודי? האם ישנה אחווה מיוחדת בין היהודים לבין עצמם? כמה יהודים בארץ מוכנים שבניהם/בנותיהם יינשאו ללא יהודי? זהו עצם המאבק וזו הסיבה שישבתם בפקק.
המאבק הזה מתנהל במישורים שונים ובכיוונים שונים כבר כמה עשורים. עכשיו אנו מגיעים לנקודת הכרעה. מובילי המאבק מצד אחד הם ראש הממשלה, השמאל והערבים. ביחד עם מערכת המשפט (שמאל) הם מנסים לעקר ולהוציא כל תוכן יהודי מהמדינה (גיורים רפורמים, זוגות בני אותו מין, מתן מעמד קבע לעובדים זרים וילדיהם, איחוד משפחות פלסטיניות...).
מצד שני עומד העם היהודי - נגזל ממדינתו, זכות ההצבעה נשללה ממנו (זוהי משמעות הפניה הפוליטית של ראש הממשלה), כל הדרכים הדמוקרטיות להכרעת הרב נחסמו, שרים פוטרו ואחרים שוחדו, נוצרו בריתות הזויות בין ראש הממשלה לשמאל הקיצוני והערבים. מפלגת העבודה המובסת מצאה את הדרך לשלוט.
הציבור המזוהה ביותר עם המאבק הזה הוא הציבור האמוני. ציבור המורכב מחובשי כיפות וכאלה שאינם, מותיקים ועולים חדשים, קיבוצניקים ובני העיר, מתנחלים ותושבי הקו הירוק. ספינת הדגל של הציבור הזה היא מפעל ההתיישבות ביהודה שומרון וחבל עזה. על מנת לקעקע את מפעל ההתיישבות בחר ראש הממשלה בדרך ערמומית הוא הציג "הישגים" כביכול מול האמריקאים בנושא גושי ההתיישבות אבל הוא מפנה גוש התיישבות ענק. הישגים בנושא גבולות 67, אבל הוא מפנה את ניסנית דוגית ואלי סיני שבכלל לא נמצאות בתחומי עזה ובסך הכל צריך להעביר את הגדר מצידם השני. לאחר האונס הזה יהיה אפשר לעקור כל יהודי מיהודה ושומרון. אגב, גם מבחינה ביטחונית זוהי כסילות גמורה שרק תגביר תעצים ותשכלל את מנגנוני הטרור. (על פי גורמי הביטחון שפוטרו).
איך חסימת הכבישים מסייעת למאבק? בכמה אופנים
1. עוד לפני "ניסוי הכלים" משטרת ישראל שתכננה להקצות 30% מכוחותיה שינתה את הערכתה ותקצה רק 10% לטובת העקירה פחות שוטרים שווה פחות סיכוי לממש את החוק הנתעב.
2. לאחר ניסוי הכלים שפורסם בחדשות, באינטרנט ובכל אמצעי אפשרי והערכות ענק של המשטרה היא לא הצליחה למנוע שיבושי תנועה כבדים. ראוי לציין כי בניסוי זה יצאו אחוזים בודדים מכלל נאמני הארץ, ביום פקודה יצאו פי כמה וכמה.
3. יושב נהג בפקק מתעצבן נכון אבל לאחר זמן הוא רואה את מאות העצורים וחושב מה מביא אנשים למסירות נפש שכזו? מהו הדבר הכל כך נורא שהם מנסים למנוע? אותו נהג, כשיברר באמת מה משמעות תוכנית העקירה\ בוודאי יגלה יותר סימפטיה ואולי אף ישתתף בפעילויות דומות בהמשך. למותר לציין שכל ההישגים הללו נמנעים בהפגנות רגילות.
כאן המקום לציין כי תנועת הבית הלאומי קוראת לכולם לשוטרים ולנאמני ארץ-ישראל לא לנהוג באלימות - אנשים אחים אנחנו. שוטרים עיצרו מפגינים זהו תפקידכם. נא לא להכות, לא לגרור לתת כבוד לבנות וכו'. נאמני ארץ ישראל- לא לקלל ובודאי לא להכות שוטרים זה אינו מועיל ורק מזיק.
"למה תקענו אתכם בפקק"
עדיאל שרעבי, "הבית הלאומי", מיוחד לוואלה! חדשות
17.5.2005 / 14:41