גל עלייה גדול צפוי להגיע הקיץ למדינת ישראל ובמשרדי הממשלה השונים כבר נערכים במרץ על מנת לקבלו בצורה נאותה ולענות לכל צרכי העולים. מדובר בכ-8,000 יהודים, מרביתם מגיעים מאזור דרומי המהווה אי של רווחה בלב מדינה נחשלת המכונה גוש קטיף, או בשפת הילידים "העצם בגרון". העולים הוותיקים מרוסיה, אלו שהגיעו בשנות התשעים, הביעו תקווה שעולי גוש קטיף לא יגדילו את הפשיעה בישראל.
אפתח ואומר, למתנחלים מגיע פיצוי ראוי וכל התנהלותם הקטנונית של פקידי הממשלה בנושא היא מבזה ולבדה מצדיקה מחאה חריפה וקולנית. אותם פקידים, ובראשם יהונתן בשיא, מנסים לרצות את ראש הממשלה בניסיונם לחסוך כסף למדינה על חשבון ביזוי המפונים. תהיו בטוחים שהחיסכון של בשיא ופקידי האוצר צפוי לעלות לנו בעתיד הרבה יותר כסף. הימים עוברים והפארסה נמשכת: אנשי המנהלת ושרת המשפטים ממשיכים להיפגש בחשאי, באישון לילה, עם נציגי המפונים שמוכנים להידבר (שכבר זכו לכינוי "אופוזיציה") ולנסות להגיע להסכמות, שלא ברור אם יש להן שיניים. הטרקטורים לא המתינו למינימום החתימות שנדרש בתחילה, וכבר החלו להכשיר שטחי מגורים באזור ניצנים. "מעלה בומבמלה" אוטוטו מוכן, אבל עדיין לא ברור כמה אנשים באמת מעוניינים לגור שם כי המתנחלים מסרבים להכיר בעובדה הכמעט מוגמרת שאת החגים הבאים (בטח את ליל הסדר) הם לא יבלו בביתם בלב הרצועה.
המתנחלים מצידם מקפידים לדרוש, באופן לא רשמי כמובן, דרישות מופרזות וחצופות שבכל מדינה אחרת היו נבעטות מכל המדרגות של משרד ראש הממשלה. אם נחזור לרגע לגל העלייה, האם אתם יכולים לדמיין מצב בו היו עולים חדשים דורשים מהמדינה והסוכנות, עוד ממקום מושבם בגולה, שהמדינה תבנה להם ישובים חדשים? (למרות בינינו, אפשר להבין אותם, מי רוצה לגור באשקלון?). אבל באמת, לפני שהגולש אבי דיכטר (תושב העיר המפוארת) נכנס בי בתגובות לדרישות המגורים של המפונים יש הרבה משמעות סימבולית. איך מסבירים, אותם אלה שמזהירים מקרע בלתי הפיך בעם ישראל לדורותיו, את התעקשותם לעבור ליישובים נפרדים עם ניהול עצמי (ואם אפשר אז גם גדר ואבטחה צה"לית) אם לא כדי להמשיך להתרחק ולהתנתק מאיתנו? מה אמורים לחשוב תושבי אשקלון וניצן על אותם אליטיסטים, שרוצים להקים שכונת וילות לידם ואין להם כל עניין להתבולל עימם או, רחמנא ליצלן, ללמוד איתם באותם מוסדות חינוך?
תבינו, השליחות נגמרה
עם כל הכבוד לחיי הקהילה העשירים שנרקמו בין פצצת מרגמה לקסאם, בפסטורליה הירוקה של גוש קטיף הגיע הזמן לחזור הביתה. קחו את כספי הפיצויים שלכם ובנו ביתכם על אדמות ארץ ישראל, ישבו את הנגב ואת הגליל ועיזבו את חולות ניצנים במנוחה. יש בהחלט מצב שבתחילה תתקשו להירדם ללא רחש גלי הים, אבל עם הזמן תתרגלו לזמזום האנטנות הסלולריות המרגיע. הגיע הזמן להפסיק להציג את יישום תוכנית ההתנתקות כשברו של החזון הציוני, כשלמעשה "העלייה" לשטחי ישראל מממשת חזון לא פחות חשוב שבו בנים לגבולם. המתנחלים משיבים תמיד לכל מבקריהם, כי הם בנו את ביתם בלב השטחים הפלסטיניים, בלב השטחים הכבושים, בשליחות ממשלות ישראל לדורותיהן אין מה להגיד, הם צודקים. עם זאת, כפי שהגדיר זאת אחד מעמיתי, המתנחלים אכן יצאו לשליחות רשמית של מדינת ישראל, אך כמו כל שליח, למשימה יש תאריך סיום ובדיוק כמו כל שגריר או נספח צבאי - הגיע הזמן לארוז. השליחות הסתיימה. ברוכים הבאים למדינת ישראל.