"סחר לא חוקי בבעלי חיים תופס את המקום הרביעי בעולם - אחרי סמים, זנות וסחר בנשק. מדובר בתעשייה שמגלגלת מחזור שנתי של מיליארדי דולרים", כך מספר מתי קורוניו, מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה ברשות הטבע והגנים, בראיון לעיתון "מקור ראשון".
השוק המקומי משווע לציפורים אקזוטיות, המגיעות לבתי העשירון העליון. בבתים ברחבי הארץ אפשר למצוא גם נחשים, לטאות, חרדונים וצבים. בעבר התגלו תנינים זעירים באמבטיות, ובמקרים נדירים אפילו קופי שימפנזה שהוחזקו בבעלות פרטית עד הגיעם לבגרות. מוצר אסור נוסף הם שנהבים ואלמוגים מוגנים מים סוף ומאינדונזיה, המוברחים בשקיות מים עם חמצן מועשר שמחזיק אותם בחיים במשך 48 שעות, עד הגיעם לאקווריום.
בכתבה מרואיין גם ד"ר משה חיימוביץ, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שמספר כי המאבק במבריחים הוא יומיומי וכי פרופיל המבריחים הוא של "כאלה הרוצים להרוויח מהר". ד"ר חיימוביץ טוען, כי גבולות המדינה פרוצים וכי "תפיסה של חיה נגועה במחלה, לפני שזו תיכנס ארצה ותפיץ מחלה, היא בגדר נס".
כמו כן, חושף לראשונה ד"ר חיימוביץ כי על פי מידע שברשותו, נעשו בשנים האחרונות ניסיונות להחדיר במכוון חיות נגועות לתחומי המדינה, כפעולת טרור נגד ישראל. השירותים הווטרינריים שותפים במועצה צבאית שעוסקת בנושא.
קורוניו מודה שאנשיו מצליחים לבלום לכל היותר חמישית מנפח פעילות ההברחות השנתית, שמסתכמת באלפי ניסיונות. עשרים אחוזי ההצלחה האלה מושגים באמצעות מערך מודיעיני שמושתת על בדיקות אקראיות במסופי הגבול, וניזון גם ממידע שמוסרים אזרחים מיוזמתם כשהם מבחינים במשהו חריג.
הברחה לא חוקית של חיות היא עבירה פלילית שדינה, על פי החוק הישראלי, שלוש שנות מאסר בפועל לכל היותר. ברובם המכריע של המקרים נקנסים הפושעים בכמה אלפי שקלים, ובמקרים רבים מחליט בית המשפט על חילוט החרמת הנכס לבעלות המדינה והעברתו לגן חיות. כשנתפס עבריין בפעם השלישית, יכול בית המשפט להפעיל את סעיף התנאי נגדו, וגם אז, ברוב המקרים, נקבעות לו עבודות שירות.
סוכלו ניסינות להחדיר חיות נגועות כפעולת טרור
11.5.2005 / 10:23