פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכות רצח ב"ה

      ירון ידען מבאר לעולם החילוני שההתעללות במחזרה של בת הרב הראשי הוא מעשה מקובל המגובה במקורות ובהלכה

      חטיפתו של מחזר בתו של הרב הראשי הספרדי עוררה תדהמה בקרב הציבור הישראלי הרחב, בעוד שמקרים כגון אלה, חמורים יותר וחמורים פחות, מתרחשים בקהילה החרדית חדשות לבקרים. בת ישראל ממשפחה מכובדת שנהגה להתלבש בבגדים צמודים גררה אחריה רינונים והתלחשויות שגרמו למשפחתה לעזוב את הקהילה, בה התגוררתי, ולעבור לירושלים. דלת ביתה של בת למשפחה חרדית בירושלים שניפגשה עם בחורי ישיבה, רוססה כאזהרה לבאות, לבל תיפגש שנית. מעשים אלה אינם מוגדרים בקהילה החרדית כאלימות אלא "שמירה שלא יהיו בנות ישראל הפקר".

      כדי להבין ולהאמין שמעשים אלה הינם מקובלים ואף ראויים, בקהילה חרדית סגורה, צריך להבין את המבנה הקהילתי החרדי המושתת על שני יסודות. הראשון - מעמדה של המשפחה החרדית נמדד בחינוך הילדים, בהליכותיהם, בהתנהגותם ובצניעותם. בן או בת שסרח מהדרך המקובלת משליך הוא מסקנות על כל המשפחה כולה. כמאמר חז"ל: "שותא דינוקא בשוקא, או דאבוה או דאימיה" [דיבורו של הילד בשוק בא מאביו ואימו] (סוכה נו ע"ב). מלבד פגיעה בכבוד המשפחה, גורר הוא השלכות שליליות לזיווגן של שאר האחיות והאחים. השני - שמירת דקדוקי ההלכות. קהילה חרדית המקיימת "דברי אלהים חיים", חציית הגבול ופריצת גדר הגובל "בניאופים" מקבל משנה תוקף חמור.

      לכן כדי לאכוף את הצניעות בקרב בני הקהילה מגדירה ההלכה כיצד יש לנהוג בבחור המתרועע עם בחורות ולהיפך. על פי ההלכה אסור לבחור להיפגש עם בחורה למטרה "רומנטית" אפילו במקרה של פיקוח נפש. התלמוד (סנהדרין עה ע"א) מביא מעשה בבחור שחשקה נפשו בבחורה וקבעו שימות ואל ידבר עימה. וכך פסק הרמב"ם: "מי שנתן עיניו באשה וחלה ונטה למות ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתבעל לו, ימות ואל תבעל לו אפילו היתה פנויה, ואפילו לדבר עמה מאחורי הגדר אין מורין לו בכך וימות ולא יורו לדבר עמה מאחורי הגדר, שלא יהו בנות ישראל הפקר ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות. (הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ט).

      כדי לאכוף על נערי ישראל לבל ינהגו מנהגי "פריצות" בתי הדין מורשים להכות ולהעניש את הפורץ גדר. דבר זה מבואר היטב בתלמוד. לדידם של החרדים, מפגשי שני המינים הם בבחינת "השעה צריכה" שיש לאסור אף בכוח ובאלימות (לשם כך הוקמה משמרת הצניעות).

      בשולחן ערוך (אבן העזר סימן קעז סעיף ה') ניפסק:"רשאין הבית דין לקנוס הזונות, כדי לעשות גדר. ומעשה באחת שזנתה עם העובד כוכבים, וחתכו את חוטמה, כדי לנוולה".

      העולה מהאמור לעיל - הן מבחינה חברתית והן מבחינה הלכתית - הכאת בחור חרדי המתרועע עם בת הרב מותרת ולגיטימית. הכאה זו אינה מוגדרת בקהילה החרדית כאלימות אלא כאמצעי התראה ותיקון החברה. כלומר, לדידם של החרדים כשם שמדינת ישראל מענישה ואוסרת את העבריינים, כך יש זכות לחרדים להעניש את הבחורים המוגדרים מבחינתם עבריינים.

      * הכותב הוא יו"ר עמותת דעת-אמת