עד כאן פילדלפיה

ניצחון נוסף של פילדלפיה היה גורם לרעידת אדמה נוספת בלוס אנג'לס, קובי בראיינט ושאקיל אוניל מנעו את האסון כשהתעוררו מהר מחלום הסוויפ והשוו את סדרת הגמר ל-1:1 בניצחון 89:98 על פילדלפיה.

גולת הכותרת של המשחק השני היתה כזו: קובי חזר למספרים הידועים (31 נק', 8 ריב' ו-6 אסיס'), שאק כרגיל עשה את שלו (28 נק', 20 ריב', 9 אסיס' ו-8 חסימות). עם מספרים כאלו פילדלפיה לא הצליחה להתמודד. אייברסון נחלש מהמשחק הקודם כשקלע 23 נק', גם מוטומבו לא התעלה על עצמו (16 נק', 13 ריב') ארון מק'יי הוסיף 14 שלא עזרו לסיקסרס.

אחרי מחצית ראשונה צמודה (47:49 ללייקרס) פתח קובי בריצה של 8 נק' מתוך ה-14 הראשונות של הלייקרס ברבע השלישי, שאקיל התחיל לקטוף ריבאונדים בהתקפה והלייקרס חזרו לעניינים.

3:35 לסיום עוד הייתה דרמה ב"סטמפל סנטר" כשמוטומבו הצליח לצמק בסקיי הוק על שאקיל ל-89:84 ופיל ג'קסון לקח פסק זמן מהיר. מוטומבו חזר עם שלשה שצימקה עד ל-89:86, אבל אז התעורר דרק פישר (14 נק'), שעדיין היה בהלם מהמשחק הראשון, וקלע שלשה מכרעת שפתחה את הדרך לניצחון.

שאקיל אמר בסיום: "זה היה ניצחון חובה, המאמן ביקש מאיתנו להקפיד יותר בהגנה וזה עזר, עכשיו אנחנו צריכים ניצחון אחד או שניים אצליהם בבית, אני מאמין שזה אפשרי, אנחנו טובים בחוץ". קובי הוסיף: "אחרי המשחק הראשון, רציתי רק לשחק כדורסל ולשחק טוב".

פיל ג'קסון, מאמן הלייקרס, אמר: "הם השיגו את מה שהם רצו - ניצחון אחד אצלנו בבית, עכשיו הם מרגישים בנוח לחזור הביתה כשהסדרה בידיים שלהם". לארי בראון, מאמן פילדלפיה, אמר: "הייתי מרוצה מאוד מהמשחק שלנו, השחקנים עשו מאמץ בלתי רגיל".

ביום ראשון בלילה הסדרה עוברת לפילדלפיה לשלושה משחקים ואם יהיה צורך חוזרים לעוד שני מפגשים בלוס אנג'לס. הלייקרס עדיין יכולים לשבור את שיא הניצחנות בפלייאוף אם ינצחו את שלושת המשחקים בפילדלפיה. לא בטוח שזה ממש מעניין אותם.