קרימינל

לפני 3 שנים כשצפיתי בסרט הארגנטינאי "תשע מלכות" נהניתי מכל רגע, ריקרדו דארין וגסטון פאולס לא נתנו לצופים אפילו רגע אחד של מנוחה, המעקב אחרי התפתחות העלילה דרש פקיחת תשע עיניים (עין לכל מלכה), ובכל זאת הסוף המפתיע העלה לי חיוך וחצי על הפרצוף.

ארבע שנים אחרי ול-DVD יוצא הסרט "קרימינל", הגרסה האמריקאית לארגנטינאי מהפסקה הקודמת.
בתפקידים הראשיים תמצאו שניים: ג'ון סי. ריילי ("מגנוליה", "שיקגו") ודייגו לונה ("ואת אמא ש'ך גם..."), שניים שהולכים וצוברים שעות מסך בארה''ב, ולאט לאט גם הערכה וכסף. בתור גיבוי הביאו להם את מגי גילנהאל ("חיוך של מונה ליזה", "המזכירה"), במראה שדוף מתמיד, הליכה מעכסת וחליפה כסופה.

העלילה כביכול פשוטה עם אופציה להסתבכות אחת לחמש דקות, יש לנו שני נוכלים, נוכל מספר 1 הוא ריצ'ארד גאדיס (ריילי) שהוא חסר מצפון וכל דבר הקשור לרגש, כל פעולה הנעשית על ידו מטרתה אחת- להרוויח כסף ולדפוק אחרים כולל את אחותו ואחיו הצעיר, אליו מצטרף נוכל מספר 2, רודריגו
(לונה), נוכל קטן ורגיש האמור ללמוד מגאדיס את סודות המקצוע ואולי להפוך לשותפו, מטרתו של רודריגו היא להרוויח מספיק כסף בכדי לעזור לאביו החולה (רגיש כבר אמרנו?), עלילת הסרט סובבת סביב שטר כסף נדיר שלא ברור מה עלה בגורלו, חבר לשעבר של גאדיס מצליח לזייפו בצורה מושלמת ומבקש ממנו למכרו לאיש עסקים השוהה בעיר לזמן קצר בלבד, אותו איש עסקים שוהה בבית מלון יוקרתי בו מתפקדת אחותו של גאדיס (גילנהאל) בתור סוג של מנהלת, גאדיס נעזר בשותפו החדש ובקשריה של אחותו בכדי להגיע לאיש העסקים במטרה למכור לו את השטר המזויף ולעשות על הדרך מכה רצינית, מכאן ואלך הכל רק מסתבך, כולם כולל כולם רוצים לגזור קופון, שום דבר לא עובד כמו שמתכנן גאדיס, הכל נדפק ומסתבך והסוף אמור להפתיע.

הבמאי גרגורי ג'ייקובס שזה לו סרטו הראשון כבמאי עצמאי (עד הסרט תפקד בעיקר כעוזרו הראשי של סטיבן סודרברג, אחד מהבמאים היותר מוערכים בתעשייה) לא מצליח לשחזר את אווירת התאום הדרום אמריקאי, הסרט נמרח ונמרח עד כי לקראת סופו ממש לא אכפת לך כצופה מה יהיה הסוף, כל מה שמעניין הוא האם תצליח בתור צופה להחזיק מעמד בלי להישבר.

תרגיל נחמד לעשות למי שיש כוח יהיה לקחת את שני הסרטים, להתחיל במקור- לפחות תיהנו, ואחר כך אם ממש יש חשק להתחיל לצפות בגרסה האמריקאית, יאמר לזכות הגרסה השנייה כי אינה נוטה למחוזות האמריקקיים המוכרים כמו: שימוש באפקטים, קיטש, הגזמה או אלימות. היא מנסה להיות כמעט העתק למקור (במקום 9 המלכות שהיו בולים, קיבלנו שטר כסף ובמקום הסופרמרקט בהתחלה, קיבלנו קזינו אבל אלו הם ההבדלים היחידים) ובכל זאת משהו שם לא זז, לא מותח ולא ממש מעניין. אין פלא שהסרט לא הגיע בסופו של דבר לקולנוע, קצת קשה לסחוב אותו באולם חשוך. מזובר באופרה אחרת לגמרי כשאתם בנוחיות הסלון הביתי.

תוספות שאלתם? אין, לא נורא, גם ככה כבר לא הייתה לנו סבלנות.