פולארד בעתירה לבג"ץ: עברתי התעללות קשה

יונתן פולארד, המרצה כיום את שנת מאסרו ה-20 בכלא בארה"ב, עתר הבוקר לבג"ץ, כדי להורות לממשלת ישראל להכריז עליו כ"אסיר ציון". העתירה מוגשת נגד הרשות לאסירי ציון במשרד הקליטה. מעמד של אסיר ציון מעניק זכויות מהותיות לאסיר ומטיל חובה משפטית מיוחדת על הממשלה. פולארד מפרט בעתירה מסכת קשה של התעללות ועינויים שעבר לטענתו בבית הכלא בארה"ב.

בעתירה דורש פולארד מבית המשפט לחקור את הפרת עסקת הטיעון אליה הגיע עם ארה"ב, את עונש מאסר העולם חסר התקדים שהוטל עליו, ואת המאסר האכזרי ויוצא הדופן שהוא עובר, לדבריו.

עוד מתבקש בית המשפט להעביר ביקורת שיפוטית על "מחדליה המכוונים של ממשלת ישראל בטיפול בפרשה" במהלך שני העשורים האחרונים, ואת "סירובה העיקש לנהל מערכה יעילה להבטיח את חירותו", כפי שעשתה לסוכנים אחרים שנתפסו במדינות זרות, כגון קפריסין, שוויץ, ירדן או ניו זילנד.

פולארד מיוצג בעתירה על ידי עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, ועל ידי עו"ד לארי דאב כיועץ חיצוני. פולארד, אנליסט בצבא הצי של ארה"ב, נעצר בוושינגטון ביום 21 בנובמבר 1985, באשמה כי העביר מידע סודי למדינת ישראל. לטענת התביעה, פולארד הוא האדם היחיד בהיסטוריה של ארה"ב שקיבל עונש מאסר עולם בגין ריגול עבור מדינה בעלת ברית.

עתירותיו הקודמות של פולארד לבג"ץ הביאו את ממשלת ישראל להכיר בפולארד מבחינה לאומית, כאזרח (בשנת 1995), ואחר מבחינה צבאית, כסוכן ששירת את כוחות הבטחון של מדינת ישראל תחת חסותו של משרד הבטחון (בשנת 1998). כעת נדרשת הממשלה לסגור מעגל ולהכיר בפולארד מבחינה מוסרית, כאסיר ציון.

בעתירה נטען: "עונש מאסר העולם חסר התקדים וחסר הפרופורציה שהוטל על יונתן פולארד... סירובה העיקש של ארה"ב לשחררו ממאסר... העינויים והיסורים שפולארד עבר ועובר במתקני הכליאה בארה"ב ושלילת זכויותיו הלגיטימיות, נובעות כולן מעובדת היותו חייל יהודי בשירות העם היהודי".

לדברי עורכת דינו, ניצנה דרשן-לייטנר: "אנו מבקשים מבג"ץ לסקור את מדיניות הבגידה בת 20 השנה של ממשלת ישראל כלפי פולארד, את ההונאה המכוונת ומורך הלב בטיפולה בפרשת מאסרו של סוכן המודיעין. סירובה של ממשלת ישראל להעניק מעמד של אסיר ציון לפולארד הינה סימפטום נוסף לפחדיה של הממשלה מהאמריקאים. סירוב זה מתיר לה להמשיך ולהתעלם מהמעשים הבלתי חוקיים שנעשים בעותר, מהעינויים הפיסיים ומההתעללות הנפשית שעובר הסוכן שלנו בארה"ב. ישראל חייבת להתייחס לפולארד ככל סוכן אחר שנתפס, ולא לחסוך בשום מאמץ כדי להשיג את שחרורו המיידי".

פולארד והעותרים בשמו טוענים, כי הוא עבר ועובר עינויים קשים במאסרו. בכתב התביעה מגולל פולארד מסכת של עינויים פיזיים ונפשיים אותם חווה על בשרו בכלא.

בין היתר טוען פולארד, כי באחת הפעמים כאשר תכננו הסוהרים להעבירו מכלא אחד לאחר סיפרו לו, כי מדינת ישראל ביצעה עסקה לשיחרורו וכי הם התבקשו לקחתו אותו לשדה התעופה. אלא שבמקום לשדה התעופה הועבר, לדבריו, לצינוק שם הוחזק בבידוד מלא כשהוא ערום.

בעתירה מפרט פולארד את תנאי החזקתו בצינוק. לפי עדותו, בצינוק הנמצא במרתפי הכלא שררה טמפרטורה מקפיאה והוא הוחזק שם בחורף במשך תקופות ממושכות. חוץ מבגדיו נלקחו ממנו גם משקפיו, ולטענתו, בית הכלא נמנע מלספק לו שמיכות או מיטה והוא נאלץ לישון "כחיה על לוח בטון".

במקרה אחר טוען פולארד, הוא הוכנס לתא מיוחד, שם הושב על כיסא ברזל ולאחר שנכבל בידיו וברגליו בשלשלאות ברזל היו מתיזים עליו מי קרח. בעתירה נכתב, כי "הוא לא היה יכול להימלט מהלחץ של מי הקרח הניטחים בפניו ועל כל גופו בלחץ אימים, המים היו כה קרים עד כי צרבו את כל גופו. ההתעללות הזו נעשתה בו לעיתים קרובות ונטלה את כל שארית כוחו להישאר בחיים".

בבית כלא אחר הוחזק פולארד למעלה משנה ערום לחלוטין ומבודד, בטמפרטורות מקפיאות, במתקן של בית הכלא לחולי נפש. בתביעה נטען, כי הוא הועבר לשם לאחר מתן גזר דינו, על מנת לשבור את רוחו. נלקחו ממנו בגדיו ומשקפיו והוא הוחזק בתנאים מחפירים בתקופת מאסרו שם, עד כי עד היום קשה לו להתבטא בקשר לכך.

במכתב שכתב משם בשנת 1989 לרב אמריקאי, הוא תיאר את יסורי התופת שעבר בשהותו שם: "הלוואי שהיו לי מילים לתאר כיצד זה לחיות בבית משוגעים. הצרחות הלא אנושיות של החולים נשמעו כמו מתוך היצירה 'התופת' של דנטה".

העותרים טוענים, כי השיטה בה בחרו השומרים בבית הכלא להבטיח את ציותו של פולארד היה על ידי מכות חשמל. לטענתם, "המתח החשמלי של המכשיר נועד לבעל חיים גדול, לא לבן אנוש. כשהוכה, היה פולארד מתמוטט על הרצפה, מאבד שליטה על שלפוחית השתן שלו, ולא היה מסוגל לדבר או לזוז. הגוף שלו נע בהתכווצויות שלא ניתנן לעצרן, אשר גרמו לו לרעוד ולפרכס במשך שעות ארוכות. הוא סבל מתופעות פיזיות חמורות במשך חודשים אחר כך. עד היום לא ידוע אם נגרם לו נזק נוירולוגי קבוע כתוצאה מכך" נאמר בכתב התביעה.

למעט עינויים אלה, טוען פולארד, הוא חווה גם השפלות קשות כאשר לאחר כל ביקור לו זכה היה עובר בדיקה חודרנית בפי הטבעת. לדבריו, הבדיקה הייתה מתקיימת בחדר הציבורי של חדר האורחים כאשר לדבריו אף אסיר אחר לא נדרש לעשותה.

בכלא MARION, הנחשב לבית הכלא האכזרי ביותר בארה"ב, הוחזק פולארד במשך שבע שנים בתנאי בידוד מלאים. גודל תאו היה 2 על 2.5 מטר ובו שהה במשך 23 שעות ביממה. לטענתו, מדי פעם היו הסוהרים משליכים את הכיפה מעל לראשו וכאשר היה מתכופף להרימה היה סופג מכות קשות, באחת הפעמים הוכנס לתוך תא אטום ורוסס בריסוס כימי, "לפני שהתעלף הוא התחנן בפני השומרים שיוציאו אותו מן התא אולם אלו סירבו".

בסיום כתב התביעה נכתב, כי מאחר והוא עדיין נתון בבית הכלא האמריקאי יהיה זה נמהר לגלות את מצבו הנוכחי, "די לומר כי מצבו הבריאותי ירוד ביותר כתוצאה משנים ארוכות של עינויים וסבל במערכת בתי הכלא, והעובדה כי הוא אינו רשאי לקבל את הטיפול הרפואי לו הוא זקוק בדחיפות. גם היום, למרות הזמן שחלף הוא מוסיף להיות האסיר השמור ביותר בארה"ב".