מדיטציה כתרופה לאיידס במיאנמר

במשך שלוש שנים פיו פיו ט'ין עובדת בהתנדבות עם חולי איידס במיאנמר, המצויה בשליטה צבאית. אך כמו ארגוני צדקה רבים במדינה זו, אין לה אפשרות לספק תרופות ראויות עבור החולים.

עובדה זו גרמה לרבים מהם לפנות למזור צמחי ולמדיטציה בודהיסטית, היכולה לספק נחמה אם לא ריפוי. "לפעמים אני מרחמת מאוד על החולים", אומרת ט'ין, "אנו יכולים לספק עבורם רק ייעוץ וחינוך, אך לא תרופות". "תרומותינו מוגבלות מאוד וזה גורם לי לעצב גדול".

ארגונים כמו אלו של ט'ין, המובלים על ידי האופוזיציה הפרו-דמוקרטית במיאנמר, לא יכולים להציע הרבה יותר מאספירין וויטמינים עבור החולים. על פי נתונים מסוף שנת 2004, קרוב ל-338,000 בני אדם במיאנמר, 1.2% מהאוכלוסייה הבוגרת, נושאים את נגיף ה-HIV.

ההגבלות החמורות של החונטה השולטת, אינן מאפשרות לארגוני הסיוע הבינלאומיים לפעול כראוי. מצב זה גורם לחולים רבים למצוא נחמה בשיטות אלטרנטיביות, המסופקות על-יד כוהני דת ומרפאים מסורתיים.

בספטמבר פתחה קבוצה של נזירים בודהיסטיים בתוכנית הבאה ללמד את רזי התורה הבודהיסטית את חולי האיידס במדינה. כמו כן, מכשירה התוכנית מתנדבים ללמד את החולים מדיטציה שאמורה להקל עליהם את הכאב ולמצוא בתוכם את השלמות הפנימית. "תחילה פחדתי לעבוד עם החולים", אמר אחד המתנדבים, בן 21, "אך לאחר שעברתי את ההכשרה השתנה המצב". גם אוכלוסיות נוצריות במדינה החלו להפעיל תוכניות מודעות עצמית שמטרתן להקל על אוכלוסיית החולים.

חולים רבים, במיוחד באזורים הכפריים של מיאנמר מחפשים נחמה בשיטות טבעיות הכוללות נטילת תרופות המורכבות מעשבים. השילטון במיאנמר אוסר על שימוש בתרופות כאלו ואוסר את פעילותם של מרפאים מסורתיים, הנחשבים כרמאים. אך באיזורים הכפריים עדיין מחפשים מרפאים אחר צמחים ורוקחים לכדי תרופות שהן לעיתים היחידות אותן ניתן לרכוש.