"אני מרגיש כאב גדול על מה שקרה, אבל אני לא מרגיש אשם. אני לא יכול להצביע על אשמים". כך אומר אחד מבעלי אולם ורסאי, אבי עדי, בריאיון ראשון עמו שמתפרסם היום במקומון "ירושלים" של "ידיעות תקשורת". עדי, ששוחרר לפני יומיים ממעצר, מתייחס בריאיון לערב הקריסה, לשיפוצים שנערכו בבנין ולמעצרו.
בערב חתונתם של קרן ואסי דרור שהה עדי באולם ורסאי, אולם יצא כרבע שעה לפני קריסת הרצפה לקנות סיגריות. "שמעתי ברדיו בזמן הנסיעה, שאולם ורסאי קרס. חשבתי שזו מתיחה", מספר עדי. "ניסיתי להתקשר לאולם וכל הטלפונים היו תפוסים". כאשר נסע לאולם התגלה לעיניו "המחזה המחריד. הרגשתי זרמים בגוף והתעלפתי. בכיתי כל הלילה מול הטלוויזיה ובבוקר ניגשתי לתחנת המשטרה".
לדברי עדי, הוא עצמו התעסק באולם "באוכל, שירות ויחסי ציבור. אני לא מבין בהנדסת בניין ובשיטות בנייה". כשנשאל לגבי השיפוצים שבוצעו באולם, שעל פי החשד תרמו להתמוטטותו, ענה שהשיפוצים היו קוסמטיים בלבד, וכשנדרשה עבודה הנדסית הוא פנה למהנדס הבניין. עוד הוא מספר כי ערב לפני הקריסה ניגש אליו אחד מעובדיו ואמר כי הרצפה רועדת, אבל "חשבתי שזה מהבסים של המוסיקה".
כשנשאל לגבי רישומי העיריה, לפיהם הוא ביצע עבירות בנייה רבות בשנים האחרונות, אומר עדי כי פעל תמיד על פי הנחיות של בעלי מקצוע ומומחים בתחום הבנייה.
עדי, בן 35, נשוי ואב לשלושה, מספר כי היה עצור משך עשרה ימים בתא מעצר אחד יחד עם חשודים נוספים באירוע. "דיברנו באופן חופשי, ניסינו להבין מה קרה. במקרים מסוימים היו שיחות שהגיעו להרמות קול, בעיקר בין המהנדסים לקבלן".
בסיום הראיון פונה עדי לקרן ואסי, בני הזוג שבמהלך חתונתם אירע אסון ההתמוטטות, ואומר כי הוא מתכוון ליצור עימם קשר ברגע שיותר לו. "אני אביע בפניהם את כאבי העמוק והשתתפותי הכנה בצערם. הלוואי והייתי יכול למנוע זאת. אסונם הוא גם האסון שלי ושל משפחתי. אני לא מפסיק לבכות, ואני יודע שכל חיי אמשיך לבכות על מה שקרה".
"אני לא יכול להצביע על אשמים באסון"
8.6.2001 / 8:59