קחו את וודי הרלסון ופירס ברוסנן ושימו אותם ביחד בסרט- קניתם אותי, תוסיפו את סלמה הייק- קניתם 90 אחוז מקהל הזכרים בקהל. ובכל זאת, משהו חסר כאן. ניתן היה לצפות מברט ראטנר, במאי ידוע של שוברי קופות (שעת שיא 2 ו-3, חתונה על תנאי ועוד), ובהמה לא קטנה (לפי תוספות מאחורי הקלעים) שידע להוציא עוד שוס תחת ידיו, אבל לא כך הוא.
הסיפור ממש כתוב בכדי לפוצץ קופות, יש לנו צמד גנבי על, יפים, סקסיים, חרמנים ומקצוענים אמיתיים, יש לנו סוכן FBI שכבר 7 שנים רודף אחריהם (7 השנים הרעות אמרתם?), יש שוטרת מולטית שעוזרת לו וחבורת מאפיונרים די מלחיצה והכל מתרחש סביב יהלום בגודל מפלצתי.
נשמע טוב על הנייר, בפועל הסרט לא זז, ייבושון אחד גדול, אין רגע אחד של אקשן או מתח, פירס ברוסנן נראה כאילו עוד שנייה הוא מתאשפז במחלקה הגריאטרית של איכילוב- מה עבר לו בראש שהחליט דווקא בסרט הזה לגדל פלומת שיער שיבה על הפרצוף, שילוב הזקן בן היומיים לבין סלמה הייק הכוסית הנמרצת בעלת השדיים המושלמים יוצר אוירה קלה של אי נוחות, כאילו בגילוי עריות מדובר. וודי הרלסון שאישית הייתי עושה לו ילד אבל אפשר להודות שאף פעם הוא לא היה שחקן גדול, אינו חורג מהכשרון המוגבל שלו גם הפעם, דון צ'ידל בתפקיד המאפיונר אמור להלחיץ אבל בפועל הדוגמניות שמקיפות אותו לאורך הסרט מפחידות הרבה יותר. בגדול כולם נראים עייפים ושבעים, כאילו לא ממש בא להם על הסרט הזה אבל היה צריך קצת כסף קטן לילדים...
נקודת האור היחידה בסרט שקצת עוררה אותי מתרדמתי הייתה התוספות, מדובר על מצבור תוספות מכובד למדי (כנראה בכדי לכפר על ייבושו של הסרט), התוספות הרגילות כמו, סצנות שהוצאו בעריכה, הסברי הבמאי ורצף טריילרים מגובות ברצף פספוסים- מצחיקים יותר או פחות, סרטון תיעודי ארוך למדי של לפני במהלך ואחרי הצילומים- שם נראה את מר ראטנר (הגמד והבהמה) בוחר את אתרי הצילומים, מנחה את השחקנים, מתמודד עם פאשלות ובעיות שונות ומשונות, חושף את חור עכוזו, מתרוצץ, צועק והקטע המשובח ביותר- חוטף דלקת בדרכי הנשימה ומקבל מלא עצות מהנוכחים על הסט, כאן מתחילים לגלות את הכוכב האמיתי של הסרט, בחור צעיר והזוי שתפקידו בכוח: תזונת הבמאי והשחקנים, לבחור יש פאסון ולוק של טירוף משובח והוא מתמיד בהחלטתו לשנות את חייו של הבמאי האינפנטיל שלנו.
חוצמזה יש לנו קטע מתוכנית הטלוויזיה של צ'ארלי רוז בה מתראיינים השחקנים עם הבמאי ומספרים כמה נהנו לעבוד האחד עם השני (מכבירה לשקר הגברת הייק שבחיוך מבויש מספרת כמה היא מתה על הבמאי ועל שותפיה לצילומים, כשמאחורי הקלעים מראים רגעי כעס ועצבים שלא ממש מחמיאים לה).נראה גם קטע קצר על מעט האפקטים המככבים בסרט, מצמצתם הפסדתם.
והתוספת שתופסת- ראיון משובח עם ביל מייסון שנחשב לגדול גנבי התכשיטים בכל הזמנים, הבחור מספר בקור רוח על "תקופת השובבות" שלו כשהיה בשנות העשרים לחייו, איך גילח כספות ותכשיטים בשווי מיליוני דולרים (אומרים כי גנב דברים בסכום של מעל 35 מיליון דולר) בלי להזיל דמעה, אגב לבסוף הוא נתפס וישב בכלא שלוש וחצי שנים באשמת זיוף מסמכים.
בקיצור, עזבו אתכם משטויות, אם בא לכם על סלמה הייק במיטב הפוזות המפתות והסקסיות, או לחילופין חשקה נפשכם בפירס ברוסנן וודי הרלסון יחד באותה מיטה (חלום רטוב של רובנו) לכו על זה.
אם אתם רוצים ליהנות מסרט פעולה מותח ורומנטי, קחו משהו אחר.
רשיון לגנוב
3.5.2005 / 14:27