חלפו אמנם 40 שנה מאז הלכו הסעודים בפעם האחרונה לקלפיות, ואולם נראה שעיתוי קיומן של הבחירות למועצות הערים ברחבי המדינה שהסתיימו בשבוע שעבר, היה מושלם מבחינה אחת לפחות. הן איפשרו לשליטה בפועל של סעודיה, נסיך הכתר עבדאללה, להעביר כמה מסרים מסברי אוזן בקרופורד, טקסס, במפגשו עם הנשיא ג'ורג' בוש. השניים שוחחו על נפט ועל פוליטיקה בינלאומית, ושליט סעודיה טען שהבחירות מלמדות שהממלכה הפכה פחות אוטוקרטית.
לא זו בלבד שמסר זה עשוי לרכך את עמדתם של האמריקאים, הרואים במשטרי הדיכוי הערבים קרקע פורייה לתסיסה וצמיחת קיצוניות מסוכנת, הוא גם עשוי לספק לממשל בוש צידוק לניסיונותיו להדק שוב את קשריו עם בעלת הברית הוותיקה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון, ובעלת החשיבות האסטרטגית הגדולה ביותר. קשרים אלה, שנפגעו אנושות לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, החלו להתאושש אט אט. מאמציה, המתמהמהים אמנם אבל הנחושים, של סעודיה לפעול ביד קשה נגד המיליטנטיות האיסלאמית עוררו ודאי קורת רוח באמריקה.
גם ההבטחות שנתנה סעודיה להעלות את תפוקת הנפט שלה כדי להביא להורדת המחירים עשויות לתרום לשיפור האווירה. בוש מצדו, פייס את הסעודים לא רק בקבלת הפנים החמה שערך לנסיך הכתר, אלא גם בהתחייבות שנתן לתמוך בצירופה המוקדם של סעודיה לארגון הסחר העולמי, ולפעול להקמת מדינה פלסטינית, נושא היקר במיוחד ללבו של שליטה בפועל של סעודיה.
הבחירות בממלכה גם מסייעות לנסיך הכתר לטעון שהעם בסעודיה, לא רק שליטיו, תומך בשימור אופיה השמרני של המדינה. אמת, הבחירות לא היו ממש מופתיות. הנשים לא הורשו לבחור, ורוב בעלי זכות ההצבעה לא ניצלו אותה מתוך אדישות, או מתוך מחאה נגד המנדט המצומצם שניתן ל-178 המועצות ונגד העובדה שמחצית הנציגים אינם נבחרים, אלא מתמנים. עם זאת, הבחירות הביאו ניצחון סוחף למועמדים איסלאמיים, לא רק בלבה השמרני של המדינה, אלא גם בערי חוף ליברליות יחסית כדמאם וג'דה.
במילים אחרות, השליט הסעודי יכול להזהיר עתה את בוש שאם אמריקה באמת רוצה לראות את הערבים צועדים לקראת דמוקרטיה כדי לסכל מגמות הקיצוניות, עליה גם להיות מוכנה לכך שתוצאותיו של מהלך כזה לא יהיו בהכרח לשביעות רצונה. זה זמן רב שכמה ממשלות ערביות מתרצות את ההגבלות שהן מטילות על החופש הפוליטי במדינותיהן,באיום האיסלאמיזציה.
ואולם, לא רק בסעודיה נרשמה התחזקות בכוחו הפוליטי של האיסלאם הקיצוני. בעיראק, קיבלו דווקא המפלגות הדתיות את התמיכה הגדולה ביותר של שיעים וסונים כאחד. בקיץ, כאשר ילכו הפלסטינים לבחור בית מחוקקים חדש, צפויות החמאס והג'יהאד האיסלאמי לכרסם בכוחן של המפלגות החילוניות. תנועת האחים המוסלמים הוותיקה, היא תנועת האופוזיציה החזקה במצרים ובירדן, והיא מתחילה להתעורר לחיים אפילו בסוריה, שבה היתה על סף הכחדה בשנות ה-80. גם במרוקו כירסמו שתי המפלגות האיסלאמיות בכוחם של הסוציאליסטים והליברלים שהיוו בעבר את הרוב.
המכנה המשותף לארגונים הללו אינו רק מחויבותם להגן על ערכי האיסלאם. בהשוואה לתנועות אחרות בעולם המוסלמי, חלק מהכוחות העולים עתה הם פרוגרסיביים. הם אמנם שואבים את עוצמתם מהתסכול של תושבים הקובלים על אזלת ידו של הממשל, ומהזעם לנוכח מה שהם מפרשים כלוחמנות מערבית נגד האיסלאם. ואולם, נראה שאימצו ערכים "מערביים" כדמוקרטיה והגבלת כוחה של הרשות המבצעת. כך, רבים מאנשי הדת הסעודים שתמכו ב"רשימות הזהב", לא נמנו עם ההיררכיה הווהאבית המזוהה עם השלטון. ובניגוד לגורמים רשמיים אלה, הנוטים להטיף לנאמנות עיוורת לבית המלוכה, מדברים רוב המטיפים העממיים דווקא על אחריות השליטים כלפי העם. מגמות המודרניזציה באיסלאם איטיות בסעודיה יותר מאשר במדינות ערביות אחרות. במרוקו למשל, אימצו האיסלאמיסטים יוזמות ממשלתיות חדשות להגדלת זכויות נשים. במצרים, קורא המצע של האחים המוסלמים לשלטון פרלמנטרי, הפרדת רשויות והגנת המיעוטים. בלבנון, אימץ החיזבאללה עמדות מתקדמות יותר בנושאי חברה ודת מתנועת עמל, החילונית והמתונה יותר לכאורה.
אפילו בסעודיה, מלמדת עליית כוחות איסלאמיסטיים חדשים על אי נחת ציבורית מהאורתודוכסיה הממלכתית. המצביעים שיקפו גישות רחבות יותר גם בכך שהחרימו מועמדים שמרניים קיצוניים. כפי שציינו כמה פרשנים סעודים, בפעם הבאה ייתכן שגיל הבוחרים בסעודיה יירד מ-21 ל-18 ושגם קול הנשים יישמע.
ההתמערבות הזהירה של סעודיה
2.5.2005 / 22:03