הארגונים הירוקים לראש הממשלה: אל תאשר זירוז הליכי בנייה

בתחילת השבוע הבא, יתבקש הקבינט החברתי-כלכלי לאשר הצעות לזירוז הליכי בנייה ולשינויים במבני ועדות התכנון והבנייה. במידה ויאושרו השינויים הם עשויים להביא לפגיעה בסביבה.

הקבינט יתבקש בין היתר לאשר הרחבת פעולות וחידוש של הוועדות לבנייה למגורים (ול"לים). בארגונים הסביבתיים, המתנגדים לשינוי טוענים כי חידוש הוועדות יביא ליצירת בעיות תכנוניות וסביבתיות חמורות, ובראשן פגיעה בעתודות השטחים הפתוחים. הארגונים הירוקים הם לא היחידים שמזהירים מאישור ההצעה. גם המשרד לאיכות הסביבה, ומינהל התכנון במשרד הפנים מתנגדים בתוקף.

השבוע שיגרו החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין מכתבים תקיפים לראש הממשלה בנושא, בו הם מסבירים את עמדתם כנגד חידוש הוועדות. במקביל מתכננת החברה להגנת הטבע להפגין מול משרד ראש הממשלה בירושלים במהלך ראשון בבוקר, אז יובאו ההצעות לדיון.

חוק הוול"לים, שהוגדר במקור כהוראת שעה מוגבלת בזמן, נחקק בראשית שנות ה-90, בתקופת העליה הגדולה לישראל. היוזמה לחוק באה על רקע חששה של הממשלה ממחסור בדיור, שיוביל לעליה במחירים, מה שהיה מקשה עוד יותר על העולים שהגיעו ארצה ועל הזוגות הצעירים.

מטרתו הרשמית נועדה לקצר את הליכי התכנון והבנייה. בין היתר קוצר מ-60 ימים ל-30, הזמן בו יכול היה הציבור להגיש התנגדויות לתכנית בניה. בנוסף קוצרה התקופה המוקדשת לבחינת התכנית על ידי הוועדה לתכנון ובניה. ב-95' סירבה הכנסת להאריך את תוקפו של החוק, בין היתר לאחר שהתבררו הנזקים שביישומו.

הסיבה הרשמית להעלאת החוק שוב לדיון היא נסיון להיאבק במיתון בו שרוי ענף הנדל"ן, והצורך למנוע עליה במדד מחירי הדירות. לשם כך מבקשת הממשלה להציב, באמצעות הול"לים, יעד תכנוני חסר תקדים של 180 אלף יחידות דיור בשנה.

הארגונים הירוקים טוענים מנגד, כי הפעלת החוק מחדש נובעת משיקולים זרים. דוגמת הרצון להצגת תוצאות כלכליות טובות יותר לקראת בחירות 2003, וכניעה ללחצי הקבלנים שרווחיהם נפגעו מהמיתון.

בנוסף, לדבריהם הפעלה מחודשת של החוק תפגע בין היתר ברצינות בה נבדקות התנגדויות הבנייה המוגשות על ידי הציבור. לטענתן במקרה זה, יצוצו במהרה התחלות בניה מבלי שנלקחו בחשבון או נבדקו ברצינות אספקטים תכנוניים, סביבתים ונופיים.

בשורה התחתונה טוענים הירוקים, כי מלבד "קומץ אינטרסנטים" לא ישרת החוק איש או מטרה כלשהם. ותוצאותיו, הם מזהירים, יהיו הרות אסון הן בהיבט איכות החיים והן בהיבט הסביבתי.

מנכ"ל אדם טבע ודין, פיליפ ורבורג, שיגר היום מכתב לראש הממשלה, בו מובאות כמה מתוצאותיו ההרסניות של החוק, לדעת הארגון: "העיר מודיעין למשל, שאושרה ללא קיום תשתית טיפול נאות בשפכים; פרויקט "גני אביב" בלוד, שעליו כותב ורבורג כי הוא נבנה "כסלאם עירוני נטול שטחים פתוחים ואיכות חיים".

עוד כותב ורבורג: "גם אם העדר תכנון מרחבי ראוי אינו מביא מיידית להתמוטטות תקרות ולקריסת מבנים, הרי שהוא הדרך היחידה להבטיח איכות חיים בארץ הזו גם למי שיגורו בה מחר ומחרתיים".