רוסיה (עדיין) לא חברה

"שמעו אתם חמורים, רשעים, שיכורים, חוליגנים, פוגרוםשצ'יקים! לכם אנו חייבים להודות שאנו נמצאים במדינה חופשית וברוכה כזאת! לולא אתם עם הגזירות הרדיפות והפוגרומים שלכם, לא היינו יודעים את קולומבוס וקולומבוס לא היה יודע אותנו! אתם עוד תחכו שם הרבה זמן עד שנחזור אליכם! כמו שאינכם רואים את אוזניכם כך לא תראו אותנו עד סוף ימיכם! יום אחד עוד תבינו שהיה לכם עם שקוראים לו עם ישראל ולא ידעתם לדאוג שלא יאבד לכם! סופכם מר יהיה(...) אתם עוד תבכו כמו כלבי הכנסיה. אתם עוד תתגעגעו אלינו...

(מתוך הספר מוט'ל בן פייסי החזן של שלום עליכם)

קריאת שמחה זו של פיניה, חברו של אחיו הגדול של מוט'ל, בהגיעו לתחנת המעבר באליס איילנד, ניו יורק, היתה שאיפתם של רבים מחמשת מיליוני היהודים תושבי תחום המושב שברוסיה, של תחילת המאה שעברה. "תחום המושב" היה האזור בו הותר ליהודים להתגורר, שהורכב משטחי ליטא פולין אוקראינה ובלרוס של היום, אז תחת רוסיה הצארית. המשותף ליהודי רוסיה היה חוסר ההזדמנויות הכלכליות, האפליה וההפקר המוחלט של חייהם על ידי "הפוגרומים".
על היהודים נאסר לעסוק בעבודה חקלאית ובעברם לעיר, הופלו גם שם בתחומי העיסוק.

מעל לכל ריחפו גזירות השירות הצבאי - 25 שנה בלי אפטרים ויציאות הביתה, וכמובן הפוגרומים: בכל עת שההמונים לא היו שבעי רצון מהשלטון, והיו להם סיבות רבות לכך, ו/או בכל זמן אחר לפי העונה (כשהעונה היא בעיקר עונת הפסח), ניתנה האות למספר ימי זעם בהם כילו, הרוסים, האוקראינים, הפולנים (ובקיצור הגויים) את זעמם ביהודים, לעיתים בעילה כי עשו שימוש בדמו של ילד נוצרי לצורך אפיית המצות. בדיחה ידועה מהתקופה מספרת על יהודי שפגש את חברו בערב החג והלה מסר לו חדשה רעה וחדשה טובה. הבשורה הרעה - מצאו ילד מת מחוץ לעיר. הבשורה הטובה - הילד היה יהודי...

מצבם הרע של היהודים ברוסיה ועוניים המרוד יחד עם ריבויים הטבעי המואץ הוא זה שעורר את מה שהיהודים כינו "הבעיה היהודית" (להבדיל מ"הבעיה היהודית" הנאצית), לה ניתנו מספר פתרונות, מלבד הגירה למערב, בין היתר ציונות וסוציאליזם. מטרתה של הציונות, אשר התחילה לתפוס תאוצה בסוף המאה ה-19 ע"י אגודות כדוגמת חובבי ציון ובילו ומנהיגים כדוגמת לילנבלום, מוהליבר, אחד העם, פינסקר ושאר המנהיגים אשר על שמם נקראו רחובותיה של דרום תל אביב, היתה שחרור היהודים מעולה של רוסיה.

הפוגרום של 1903 בקישינב, אשר צילומיו זעזעו את העולם, העניק מידה נוספת של דחיפות לבעיה היהודית, ובהקשר זה יש לראות את הצעתו של הרצל להקמת מדינה יהודית באוגנדה (קניה של היום), אפילו בתור "מקלט לילה". העיקר להוציא את היהודים מתחת שלטון הצאר ומעבדות לחרות. הרצל אף ביקש והתקבל לפגישה אצל מתכנן הפוגרומים הגדול מכולם הלוא הוא הרוזן פלאווה, שר הפנים הצארי, וביקש את תמיכתו בציונות והקלות ליהודים, אך על אף שנענה במתק שפתיים, בקשתו הושבה ריקם.

תוכניתו של הרצל לא יצאה לפועל, והיהודים המשיכו להיאנק תחת עולם של הצארים. לאחר מלחמת העולם הראשונה קוצצו במעט כנפיה של רוסיה, שהפכה לברית המועצות ו-2 מיליון מיהודיה עברו לשלטון פולין, אשר נוסדה מחדש, לאחר שחולקה בעבר על ידי רוסיה, פרוסיה ואוסטריה.

לאחר קום המדינה נקטה בריה"מ בקו אנטי ישראלי קיצוני, וסייעה למדינות ערב ככל יכולתה (וככל יכולתם לקלוט העזרה), בנשק בייעוץ ובכסף, נוסף על הקו האנטי יהודי שלה ושל גרורותיה ממזרח אירופה. הכסף, הייעוץ והנשק הרב אשר סופק למדינות ערב, רק העצים את המלחמתיות שלהן ומנע מהן להגיע לשלום עם ישראל. רק כעת משניטלה מהן משענתן הסובייטית מחילות מדינות ערב להרהר בשלום עם ישראל. (קשה להאמין שסוריה היתה מעלה האפשרות לשיחות שלום עם ישראל, לולא נותרה בלא גיבוי סובייטי).

לאלו יש להוסיף כמובן את נעילת שערי ההגירה בפני היהודים, ומעשים אנטישמיים אחרים כגון "משפט הרופאים", בו נדונו למוות רופאים יהודים על שזממו כביכול להרעיל את סטאלין ורציחתם של סופרים ומשוררים יהודיים.

לאחר סיום השלטון הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות, שכך הקו האנטי יהודי הגלוי של השלטון ברוסיה. ניתנה רשות לקהילות יהודיות להתחיל ולפעול ברוסיה וניצנים של חינוך יהודי מתעוררים ברחבי המדינה. בה בעת, לא נטש השלטון את דרכיו לגמרי, ואירועים אנטישמיים ממוסדים כגון עצומות אנטישמיות קיצוניות של שרים וחברי פרלמנט ורדיפת "אוליגרכים" ממוצא יהודי עד רמת הכליאה והגירוש מהמדינה הינם חזיון נפרץ (בניגוד ליחס ל"אוליגרכים" הלא-יהודיים). אין צורך לומר כי האנטישמיות הלא ממוסדת חיה ובועטת, ומעשי ביריונות וונדליזים אנטישמיים הפכו לשגרה עד כי אינם מעוררים עוד עניין חדשותי.

גם בחזית הישראלית השינויים אינם רבים. אף כי חודשו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לאחר התפרקותה של ברית המועצות, רוסיה, כמיטב המסורת, ממשיכה להצביע נגד ישראל כמעט בכל הזדמנות באומות המאוחדות, נוקטת בקו פרו פלסטיני, בונה באיראן כור גרעיני לצרכי "שלום" ומוכרת טילים לסוריה. לאחרונה אף מחקה רוסיה חוב סורי בן 14.3 מיליארד דולר אשר נצבר רובו ככולו כתוצאה ממכירת נשק. למען הסדר, יש לציין כי גם ישראל עושה עסקאות נשק עם רוסיה, ובין היתר, הפלטפורמה של מערכת הפאלקון, הינה של מטוס רוסי.

עם זאת, יש להדגיש כי בהיסטוריה של רוסיה והיהודים ישנן שתי נקודות אור: האחת, מלחמתה של ברית המועצות בגרמניה הנאצית ושחרור מחנות ההשמדה על ידה והשנייה, אשר אין דרך להסבירה כי אם על ידי התערבות אלוהית, או כמקרה נוסף של שיפוט לקוי של סטאלין – תמיכתה של ברית המועצות בהקמת מדינת ישראל והספקת הנשק הצ'כי שהיה חיוני מאין כמוהו במלחמת העצמאות.

בימים אלו של חג הפסח מגיע לראשונה, מבלי שהוזמן אפילו, נשיא רוסיה לארץ. לא לכולם ברורה סיבת בואו. התנצלות על פשעי העבר מן הסתם לא חלפה בראשו וכלל לא בטוח שהיומיים של הביקור יספיקו לכך. "מאבק משותף בטרור", כלשון שר החוץ, המתחנן למצוא נקודות משיקות עם מדינות זרות, גם