בלוג עזה

ישראל תדחה את ההתנתקות בשלושה שבועות, כך התבשרתי שלשום בבוקר. צחקתי. רק מי חשב שהאמנו לגרסא לפיה ישראל תקיים את ההתנתקות כמתוכנן, יחשוב גם שהדחיה הזו הזיזה למישהו כאן. ניסיונם של הפלסטינים עם ההבטחות וההסכמים המשותפים עם ישראלים הוא מר מאוד, מאחר והאחרונים תמיד מחפשים תירוצים כדי להתחמק מביצוע ההסכמים, או חלק מהם. הידיעה על הדחיה מחזקת עם כן את עמדת הציבור הפלסטיני, שרואה שישראל מנסה להתמהמה או להתחמק מביצוע התוכנית.

השבוע דווקא חשבתי לכתוב על האנשים האחרים שחיים בעזה, המבוססים והעשירים יותר. זו אינה שכבה גדולה של אנשים, ואת רוב כספם הם ירשו מאבותיהם. רובם עוסקים במסחר חופשי, צורפים, קבלנים, סוחרים או בעלי מפעלים שונים. הם מתגוררים בשתי שכונות היוקרה של עזה, אלרימאל או טאל אל הווא, חלקם בווילות שהשקיעו בהן הון עתק ואחרים ברבי קומות – אבל מה זה דה לוקס.

כשאני מסתכלת על אנשים אלה אני בעצם מרחמת עליהם. הם יכולים להשיג לעצמם את הכל, אבל אין להם מה לעשות איתו בעזה. יש להם מכוניות מפוארות ובחנויות היוקרה ברחוב עומר אלמוכתר שבלב עזה הם יכולים לקנות דברים במחירים שאינם בהישג ידם של תושבי עזה הפשוטים – נעליים איטלקיות בשלוש מאות שקל, ושמלות (תוצרת, אירופה, או ישראל) בחמש מאות שקל – אבל אין לאן לנסוע עם המכוניות המפוארות ואין לאן ללכת עם הבגדים היקרים.

אתרי בילוי בעזה כמעט ואין, מלבד כמה מסעדות שנחשבות למסעדות יוקרה – והן לא – בהן ספל קפה עולה 12 שקלים. יש בתי קפה של נרגילה וקפה אינטרנט לצעירים יותר, שהם בעצם חדר מלא מחשבים וכיאות. חפש לך מקום ושב. שעת גלישה עולה 4-5 שקלים. ישנם גם דוכני פלאפל ושווארמה: מנת פלאפל עם בר סלטים חופשי בשקל, מנת שווארמה בלאפה עיראקית בשבעה שקלים.

בתי קולנוע אין בכל רצועת עזה. אלו שהיו נהרסו כבר באינתיפאדה הראשונה ולא שוקמו. אין גם תיאטרון קבוע. לפעמים עורכים הצגה במרכז התרבות ע"ש רשאד אלשווא או במרכז התרבותי "מסחאל", המשמשים בדרך כלל לכנסים וטקסים. יש 2-3 חדרי כושר בעיר, אבל הם מדכאים מאוד. הם מאוד קטנים ומרים ואין בהם את כל המכשירים שדרושים לעשיית כושר, שלא לדבר על מלתחות או מקלחות. בגלל מצבם המדכא באים אליהם רק גברים, ונשים נמנעות מהם.

ברוב השכונות אפשר למצוא חוגי ג'ודו, קראטה ואומנויות לחימה נוספות לילדים. בדרך כלל הם מתקיימים בחדר שכור בתוך דירה, עם מאמן שסביבו מספר ילדים. כמה אימונים בשבוע עולים 30 שקל לחודש. מקומות בילוי לילדים קטנים יותר אין בכלל בעזה. יש גן ציבורי אחד, "גן העיריה", שנבנה לדעתי עוד בתקופת המנדט, והכניסה אליו עולה שקל אחד. זהו גן ירוק עם עצים נותני צל וכמה מתקנים על משטח חול. מה שנקרא בישראל "משחקיה", דוגמת אלו בקניונים, לא קיים בעזה בכלל. היתה משחקיה אחת שפעלה לפני האינתיפאדה, אבל היא היתה בשטח פתוח, אל סודאניה שמו, והוא חטף כמה הפצצות מהאוויר, כך שהמשך הפעלתה של המשחקיה סיכן את הילדים.

רשימת הדברים שאינן בהשיג ידו של האזרח הפשוט בעזה עוד ארוכה, וכמו שהראיתי, גם לעשירים אין יותר מדי אפשרויות לבזבז את כספם.

השבוע עשינו צבע בשני חדרי הילדים וקנינו חדר שינה לאנאס ולמינא, שני הילדים הגדולים. שתי מיטות, ארון קטן ושולחן כתיבה עם מדפים עלו לנו 700 דולר. הילדים שמחו מאוד בחדרם החדש, ואני ואבא שלהם היינו אפילו עוד יותר שמחים, על כך שהצלחנו לחסוך במשך כמה חודשים מהמשכורות שלנו מספיק כסף כדי לקנות את החדר החדש. אני חושבת לעצמי שיש לי מזל שאני ומשפחתי יכולים עדיין לחיות ברמה טובה ולנהל את חיינו בצל הזמן הקשה הזה. זאת, לעומת משפחות אחרות רבות שילדיהן ישנים על מזרונים על הרצפה, קיץ וחורף, משום שאין ביכולתן לספק לילדיהן את המינימום שבמינימום. אני לא רוצה להישמע בנאלית, אבל אני מכירה משפחות שאין להם אפילו שקל אחד בכיס כדי לקנות פלאפל.

חנאן, השכנה שלי חיכתה השבוע לביקור של אמה, שהיתה אמורה להגיע מירדן. הדרך הטבעית היא לעבור במעבר אלנבי אל הגדה ומשם לרצועה. אבלך זה כרוך בהרבה מאוד אישורים שלא ניתן להשיג אותם. לכן אימה החליטה לטוס למצרים ולעבור דרך מעבר רפיח. כשפגשתי את חנאן היא היתה מתוחה מאוד, וסיפרה שאמה לא תוכל להיכנס גם דרך מעבר רפיח משום שדווקא הפלסטינים סגרו אותו.

התברר שהמעבר נסגר במחאה על השימוש שעשו ישראלים במכשיר לשיקוף ביטחוני שפוגע בבריאות הנבדק ויכול לגרום אפילו לסרטן ולעקרות. לאחר שהפלסטינים מחו ישראל הבטיחה להפסיק את השימוש במכשיר הזה אולם בכל זאת נמשכו הבדיקות באמצעותו. בתגובה החליטו הפלסטינים לסגור את המעבר, והוא אכן היה סגור לשלושה ימים. לא הבנתי למה בכלל צריך להשתמש במכשיר החדש הזה, כיוון שגם ככה המכשירים שישראל משתמשת בהם רגישים אפילו לפלטינות שברגלי האנשים. השימוש במכשיר החדש הוא מיותר ומסוכן, ואכן, ממש לפני שמסרתי את הבלוג נודע לי שהוחלט להפסיק להשתמש בו ואמה של חנאן תוכל לעבור ממצרים.