כרוניקה של התנקשות ידועה מראש

אמן המחאה הסביבתית, אמיליו מוגילנר, שנורה בפעם השניה לפני שבוע בידי גנב חול עמו הסתכסך ונפצע באורח אנוש, שוחרר ביום שני מבית החולים קפלן ברחובות. מוגילנר נפצע מקליע שחדר דרך כתפו, קרע את זרועו ופגע באחת מריאותיו ובפניו. החשוד בשני מעשי ההתנקשות, מוטי גאלי, שוחרר ביום שני למעצר בית. סיפורו של מוגילנר, הפעיל הראשון למען איכות הסביבה בארץ שכמעט ואיבד את חייו בשל פעילותו, מתפרסם כאן לראשונה.

למוגילנר, פסל שזרועו משותקת עתה וכבר לא תחזור, ככל הנראה, לתפקוד מלא, יש בטן מלאה על המשטרה, על הפרקליטות ועל בתי המשפט. אם הרשויות היו פועלות כמצופה, לא היתה ניתנת לגאלי ההזדמנות להתנקש במוגילנר פעם נוספת.

ההתנקשות הראשונה ארעה ביולי 2000. גאלי נעצר אז עד תום ההליכים. בדצמבר ביקשה הפרקליטות להקדים את הדיון בעניינו של גאלי, שנועד להיערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביוני השנה. בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק שלוח הזמנים שלו עמוס מדי. לאור העובדה שלפי החוק לא ניתן היה להאריך את מעצרו של גאלי מעבר לתשעה חודשים, נאלצה הפרקליטות, לטענתה, לבקש את שחרורו, והוא שוחרר בתנאים מגבילים. במהלך התקופה הזאת ניסה, כך חושדת המשטרה, להשלים את מלאכתו ולרצוח את מוגילנר.

על הרקע הזה תמוהה לא פחות העובדה, כי ביום שני השבוע שוחרר גאלי שוב, למעצר בית בן 30 יום בתנאים מגבילים, וזאת לבקשת המשטרה. גאלי נעצר עוד בערב ההתנקשות כחשוד במעשה, וצוות חקירה מיוחד במרחב שפלה הוקם לחקירת הפרשה. דובר מרחב שפלה, רפ"ק יוסי וילנר, מסר שהוא מנוע מלמסור את נימוקי המשטרה לבקשת השחרור, "מטעמי החקירה".

בתשובה לשאלה כיצד ארע שהחשוד שוחרר ממעצר לאחר ההתנקשות הראשונה, מסר דובר בתי המשפט כי הפרקליטות לא מיצתה את ההליכים שיכלו להביא למניעת שחרורו של גאלי. הפרקליטות, מצדה, משתמשת בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון כדי להוכיח שעשתה כל אשר לעיל ידה על מנת למנוע שחרורו. כך או כך, מדובר, ככל הנראה, במחדל, שמישהו יצטרך לתת עליו את הדע

מוגילנר מתגורר עם חברתו לחיים ובתו בת השנה בחווה מבודדת, הסמוכה לנס ציונה. פעילותו כאמן מחאה סביבתי והיותו פעיל רדיקלי למען איכות הסביבה, כרוכה גם באורח חיים אלטרנטיבי. להשקפתו, זו הסיבה להחלמתו המהירה, כנגד כל הערכות הרופאים.

על שהתרחש באותו ערב, מספר מוגילינר: "בערך בשעה 21:00 נכנס רעול פנים אל תוך הבית הפתוח. כשהסתובבתי לכיוונו ירה בי המתנקש מטווח של צעדים ספורים. הוא פגע בכתף, וכתוצאה כמעט נתלשה לי הזרוע הימנית ממקומה, העורק המרכזי נקרע וזרם ממנו דם רב. למרות הפציעה, הסתערתי לכיוון המתנקש בצעקה. עם הזרוע השמוטה והדם, נראיתי כמו מי שיצא מהגיהנום. האיש נמלט, ואני ברחתי דרך חלון חדר השירותים, הנמצא בכיוון הנגדי לזה שאליו נמלט המתנקש. רצתי אל מתחת לעצים הנמצאים במרחק כמה עשרות מטרים מהבית, והסתתרתי שם בחושך, כדי שלא יוכל למצוא אותי.

"כעבור מספר דקות קמתי ורצתי לבית השני הנמצא בשטח החווה, בו נמצאו חברתי לחיים ובתי בת השנה. ראיתי אותן מהחלון והחלטתי לרוץ לבית השכנים, כדי שלא יראו אותי ויבהלו. בית השכנים נמצא במרחק של כ-200 מטר משם, דפקתי בדלת וביקשתי מהשכנה שתיקח אותי לבית החולים. היו בדרך מצבים אבסורדיים, כמו אנשים שעיכבו אותנו כדי להחנות את רכבם. מהאוטו התקשרנו לבית החולים, והאמבולנס מצא אותנו באמצע הדרך. בבית החולים איבדתי את ההכרה.

"התעוררתי כעבור שלושה וחצי ימים, והוסבר לי שהגעתי במצב אנוש, עם עורק מרכזי פתוח. נותחתי ואושפזתי בטיפול נמרץ, כשכל העת מוצב שוטר להגנה על חדרי. הרופאים לא האמינו שאחיה. אני מתפקד כמו חיה, מתאושש בקצב של חיה, בגלל אורח החיים שאני מנהל. שוחררתי ביום שני ועכשיו אני אצטרך לעבור שיקום ארוך לזרוע המשותקת, שיכול לקחת שנה שלמה. הזרוע כבר לא תחזור לתיפקוד מלא, כנראה", אומר מוגילנר.

מוגלינר טוען כי גאלי, החשוד במעשה, הוא אחד מגנבי החולות הגדולים בארץ. "בפעם הראשונה שירה בי, לפני כשנה, ניסיתי לעצור אותו מגניבת חול ליד הבית שלי. המשטרה והסיירת הירוקה שהתלוננתי בפניהם על מעשיו לא הצליחו לתפוש אותו. יום למחרת הוא הגיע עם אנשיו והציוד שלו כדי לגנוב חול, בכוונה, משטח החווה שלי. הם הגיעו מוכנים עם נשק. ניגשתי עם חבר שלי לדבר איתם, והם מיד שלפו אקדח ואיימו עלינו. אחרי שהתכוונו לירות בחבר שלי לקחתי את המקל שהיה לי ביד והכיתי בחוזקה על ראשו של גאלי. תוך כדי שנפל ארצה מהמכה, הוא רוקן לכיווני מחסנית שלמה, אבל הצליח רק לפצוע אותי קלות בכף ידי.

"המעשה שעשיתי היה מעשה ציוני: לא יכול להיות שהר כורכר עם עצים עתיקים הופך תוך יומיים לבור, ואיש לא יעשה בקשר לזה דבר. אני לוחם ירוק שניצל משני נסיונות רצח, וכל שאני מבקש עכשיו, מלבד טיפול הוגן של המשטרה שלא נעשה עד עכשיו, לצערי, זה כלי נשק, שאוכל להתגונן בפני הנסיון הבא".