חברת ברודקום, ובעליה של חברת ויז'נטק שנרכשה על ידה, אמיר מורד וליאוניד יביץ, הגישו לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את כתב הגנתם בתביעתו של עובד ויז'נטק לשעבר, טומי אורפז.
בכתב ההגנה שהוגש באמצעות משרד עוה"ד דנציגר קלגסבלד רוזן ושות' דוחים הנתבעים את טענותיו של אורפז, שפוטר יום לאחר הגשת התביעה. הנתבעים טוענים כי "מדובר בתביעת סרק מופרכת של עובד חברת סטארט אפ שלא הסתפק בתנאים המשופרים אותם קיבל ממעסיקתו ובפירות רבי הערך מהם נהנה כתוצאה מהצלחתה".
כזכור, אורפז הגיש במהלך חודש מארס השנה תביעה בטענה שחברת ויז'נטק, ששינתה מאוחר יותר את שמה לברודקום ישראל, ובעליה, פגעו בהטבה הכלכלית אשר היתה גלומה באופציות שהוענקו לו בעת עבודתו בחברה.
תביעתו של אורפז הוגשה לאחר שהתברר ששוויה של ויז'נטק בעסקת הרכישה ע"י ברודקום לא היה 800 מיליון דולר כפי שפורסם בתחילה, מאחר שהסתבר כי במסגרת עסקת המניות לא עברו כל מניות ברודקום לידי החברה. יתרה מכך, אף לא מרביתן, וכי למעשה ויזנ'טק קיבלה בעסקה רק כ-1.5 מיליון מניות (מתוך כ-8 מיליון שהועברו), ששוויין בעת העסקה היה כ-150 מיליון דולר, ויתרת המניות בעסקה הועברה ללקוחותיה של ברודקום תמורת התחייבות לטווח ארוך לרכוש ממוצריה.
אורפז טען בתביעה, כי ויז'נטק וברודקום קיפחו אותו, ולמעשה גם את שאר עובדי ויז'נטק, בכל הקשור ליחס ההמרה של אופציות, שהוענקו לו לרכישת מניות ויז'נטק, למניות ברודקום, בעקבות דילול החזקותיהם בחברה בשל אותן עסקות של מתן אופציות ללקוחות.
עוד טען אורפז כי החברה מסרבת לאפשר לו לממש את האופציות שהיו בידו לרכישת 6,456 מניות ויז'נטק (בשתי מנות: הראשונה - 2,400 אופציות עוד טרם הרכישה, והשנייה - 4,056 אופציות בעקבות הרכישה), למרות שלטענתו, כל האופציות שבידו הבשילו כבר ביום סגירת העסקה - 5 לינואר השנה.
לטענת אורפז, עפ"י יחס ההמרה של עסקת ברודקום-ויז'נטק היה 9.41 מניות ברודקום למניית ויז'נטק, ולפיכך, על החברה לאפשר לו להמיר את האופציות שבידו ל-38,183 מניות ברודקום, ששוויין ביום הגשת התביעה היה כ-1.27 מיליון דולר.
הנתבעים - אורפז אינו זכאי למנת האופציות השנייה שחולקה
הנתבעים, כאמור, דוחים את טענותיו של אורפז מכל וכל. לטענתם, העובדות ברורות מהסכם ההעסקה של התובע, והסכמי הענקת האופציות, מהם עולה כי לאורפז, לאור תקופת עבודתו בחברה, היתה זכות לממש 1,380 אופציות למניות ויז'נטק שקיבל במהלך תקופת עבודתו בלבד.
לטענת הנתבעים, נקבע במפורש בהסכם בין ברודקום לבין ויז'נטק כי יחס ההמרה של האופציות שהבשילו עד אותו מועד יהיה 1.72 מניות ברודקום לכל מניית ויז'נטק, ולא כפי שטוען התובע.
לפיכך, טוענת החברה כי אורפז זכאי לרכוש כיום רק 2,381 מניות ברודקום, ולאחרונה (10 לאפריל), לאחר שהחברה הגישה לרשות ניירות ערך האמריקאית את התשקיף המתאים (s-8), ניתן לממשן, והיא אף הודיעה לו על אפשרות זו. ראוי לציין כי שוויין של 2,381 מניות ברודקום כיום הוא כ-89 אלף דולר.
בנוסף, טוענת החברה כי אורפז אינו זכאי כלל למנת האופציות השנייה שחולקה לעובדים (4,056 אופציות) בעקבות עסקת הרכישה של החברה, שכן מנה זו הוענקה לו על מנת לעודד את המשך עבודתו בחברה במהלך השנים הבאות והיא כפופה לתנאי הסכם האופציות הסטנדרטי הנהוג בברודקום - וכאמור, העובד פוטר עוד טרם הבשילו האופציות.
לעניין טענתו של אורפז כי הובטחו לו אופציות בשיעור של עד 2 פרומיל מהונה המונפק של ויז'נטק בעת חתימתו על ההסכם ב-1998, טוענים הנתבעים כי הדבר היה נכון לאותו מועד, אך מאוחר יותר החברה אף הכפילה את מספר האופציות שהעניקה לו, ובמכתב שנשלח לו הוברר כי מדובר באופן מפורש במספר האופציות ולא בשיעורן מסך הונה של החברה.
הנתבעים טוענים כי ברור היה שככל שהונה המונפק של החברה הלך וגדל באמצעות גיוסי הון שערכה, הרי שחלקו של התובע דולל, כמו גם חלקם של כל יתר בעלי המניות בחברה, ולתובע אין כל זכות לכך שחלקו בהון החברה לא ידולל, מה עוד שגיוסי ההון הגדילו את ערך החברה.
הנפקת האופציות ללקוחות - החלטה עסקית
הנתבעים טוענים עוד כי הנפקת האופציות שנעשתה ללקוחות אסטרטגיים בחברה בתמורה להתחייבות מצידם לרכוש את מוצרי החברה ולשלם במוצריהם, היתה מהלך עסקי שנעשה על מנת להבטיח לחברה הכנסות משמעותיות ממכירות למשך שנים.
"האורגנים המוסמכים של החברה", טוענים הנתבעים, "שקלו את הכדאיות של מהלך כזה והחליטו כי מדובר במהלך כדאי לחברה מבחינה עסקית". הנתבעים מוסיפים כי "כנגד שיקול זה אין התובע יכול לטעון טענה כלשהי, וודאי שלא במסגרת תביעה ישירה בבית הדין לעבודה". עוד טוענים הנתבעים כי יחס ההמרה שנקבע נמסר באופן מלא ומפורט לעובדי החברה ובהם התובע.
לטענת הנתבעים, הם מעולם לא סירבו להקצות לתובע את המניות תמורת האופציות הבשלות שהיו בידו. לטענתם, לאחר פנייתו של אורפז אליהם בבקשה להמיר את האופציות שבידו למניות ויז'נטק, נמסר לו כי הדבר חסר טעם לנוכח עסקת רכישת החברה ע"י ברודקום, וכי למעשה מניות ויז'נטק בשלב זה חסרות ערך.
הנתבעים הודיעו, לטענתם, לאורפז, כי קיימת גם מגבלה חוקית על המרת האופציות למניות והפיכתן סחירות, וכי אם יתעקש לעשות כן בטרם הגישה החברה תשקיף לרשות ניירות ערך, יוקצו לו מניות חסומות למשך שנה, ולפיכך עדיף שימתין להסרת המגבלות החוקיות בכדי שיוכל לבצע את ההמרה.
לפיכך מבקשים הנתבעים כי ביה"ד ידחה את תביעתו של אורפז על הסף. (עב' 2656/01)