קרניות עיניו של שגיא הרשקוביץ' בן ה-7, שנהרג לפני שבוע בתאונת דרכים, הושתלו בעיניהם של שני ילדים ערבים מהמשולש. חיים הרשקוביץ', אביו של שגיא, הסכים לתרום את האיברים, מאחר ובנו היה במצב של מוות קליני.
אתמול ביקר חיים הרשקוביץ' את היבי מאי, בת 10 מג'ת, ואת איברהים סלאמה, בן 4 מקלנסואה, שני הילדים המושתלים, ששוהים
בבית החולים "מאיר" בכפר סבא. באותו בית חולים מאושפזים עדיין גם אשתו רחל וילדיו האחרים של הרשקוביץ', אלמוג ועדי, שנפצעו בתאונת הדרכים.
הורי הילדים המושתלים לחצו בהתרגשות את ידיו והודו לו. "אני שמח שנפל בחלקי לאחר הטרגדיה שעברתי עם מות בני. אני מאחל לילדים האלה, מכל הלב, הרבה בריאות, אבל אני לא מתכוון לשמור איתם על קשר. בכל פעם זה יזכיר לי את הילד שאיבדתי. שגיא היה ילד אהוב ומיוחד מאוד", אמר חיים הרשקוביץ'.
בלבו של יגאל פועם לב ערבי
מחווה אנושית כמו זו של חיים הרשקוביץ' מעוררת תקווה לימים אחרים, שפויים יותר. בתחילת השבוע פורסם בוואלה! חדשות על מעשה אצילי דומה, אך בהיפוך תפקידים. משפחתו של אזרח פלסטיני הסכימה לתרום את איבריו להשתלה, מתוך ידיעה כי תרומתם תציל חיים יהודים.
במשרד הבריאות ציינו כי מאז תחילת אירועי האינתיפאדה, לא נרשמה אף תרומת איברים מצד משפחות פלסטיניות, זאת בניגוד לתקופה שקדמה לפרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, שבה בהחלט הייתה נכונות ומודעות לעניין.
בתחילת השבוע נתרמו להשתלה איבריו של מאזן ג'וליאני, צעיר בן 33. משפחתו הביעה נכונות לתרום את איבריו, למרות שלטענת משפחתו הוא נורה על ידי מתנחל, כנקמה על הנפיגוע בדולפינריום, ולמרות המצב הבטחוני והמחיר החברתי שהם עלולים לשלם בשל כך.
ממאזן ג'וליאני נלקחו לב, ריאה, כבד, שתי כליות ולבלב. ליבו של ג'וליאני הושתל בגופו של יגאל כהן, גבר בו 37. אתמול ביקר אביו של מאזן, לוטפי, את מושתל הלב בבית החולים שיבא. התרגשות גדולה היתה באוויר, כשיגאל אמר לאב בשקט: "היית צריך הרבה אומץ כדי לי את הלב של הבן שלך, תודה, תודה". אחר כך הוסיף: "כששמעתי שפלסטיני תרם לי את לב בנו, הדבר הראשון שאמרתי היה: 'כל הכבוד להם על ההחלטה, דווקא בימים כל כך טעונים". כשקיבל לידיו את תמונתו של מאזן, אמר כהן: "הוא מציל את החיים שלי, של אשתי ושל שני ילדי, בני ה-12 וה-14".
לוטפי ג'וליאני, בן 71, אמר לכהן בהתרגשות: "אני מקווה שהלב הזה יהיה טוב בשבילך. בשביל הילדים שלך אתה חייב להיות בריא. הבן שלי היה הכי טוב מכולם. רוקח, חכם, יפה, לב גדול היה לו".
כהן היה צריך לנוח מההתרגשות, ובחוץ סיפר לוטפי לאביו של המושתל, דוד: "מאזן ישב בבית הקפה "השלום", על הכביש שמוביל מענתות לפסגת זאב. לפתע עבר מתנחל, ירה כדור ונעלם. אנשים סיפרו לי שהיתה לו כיפה על הראש, אבל במשטרה אמרו שהוא נהרג בגלל סכסוך משפחתי. אני רוצה שיחקרו ברצינות. ברור לי שזו נקמה של יהודי על הפיגוע".
"הודיעו לי שהבן ב'הדסה'. הסבירו לי שהוא מת מוות קליני. הרופא שאל על תרומת איברים, ואני ביקשתי להתייעץ עם איש דת מוסלמי. הקאדי אמר: 'אם יש אפשרות שאנשים יחיו, לא משנה אם יהודי או מוסלמי, תתרום". אז נתתי את הסכמתי. הרי הבן שלי מת, אבל הוא יכול לחיות באנשים אחרים. הוא נותן חיים. אם מתנחל יהודי הרג את הבן שלי, לא מגיע ליהודי אחר לחיות? הרי גם הוא בן אדם".
מגופו של מאזן לוטפי נלקחו איברים נוספים: ריאה הושתלה בגבר בן 62, הכבד הושתל בגבר בן 61, כליה והלבלב הושתלו בבת 30 וכליה נוספת הושתלה בנער בן 13 בפתח תקווה.