איך הגיבו המוסלמים לתפילה בהנהגת אשה

ב-18 במרץ התרחש בכנסייה בניו יורק מאורע היסטורי בתולדות האיסלאם. לראשונה הנהיגה אשה ציבור מעורב של גברים ונשים בתפילה המוסלמית המרכזית, תפילת יום השישי. התפילה והדרשה השבועית ניתנו על ידי אמינה ודוד, מוסלמית אמריקאית ממוצא הודי, פרופסור ללימודי האיסלאם ומחברת ספר על קריאה מחודשת של הקוראן מנקודת מבט נשית. ממר"י, המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, בדק את התגובות לתפילה בעולם המוסלמי ואסף את ההתייחסויות הבולטות לפרשה מצדם של אנשי דת ומצדם של מעצבי דעת קהל מוסלמים.

התפילה התקיימה בכנסייה לאחר שכמה מסגדים סירבו לארחה בשל איומים. הקריאה לתפילה התבצעה אף היא על ידי אישה, אשר הייתה חשופת ראש. בתפילה השתתפו כמאה גברים ונשים, ומארגניה טענו כי היא נועדה להציב על סדר היום המוסלמי את שאלת שוויון הזכויות בין גברים לנשים ולהדגיש כי זכותן של נשים להיות מנהיגות רוחניות.

שבוע אחר כך נערכה שוב תפילת יום השישי על ידי אישה, אמריקאית מוסלמית אחרת, נקיה ג'קסון, בבוסטון. במהלך אותו שבוע ערכה גם אסרא נומאני, סופרת מוסלמית ממוצא הודי, תפילה בראש ציבור מעורב של גברים ונשים באוניברסיטת ברנדייס. נומאני והבטיחה שתמשיך לארגן תפילות בהנהגת נשים בכל רחבי ארה"ב.

המעשה עורר תגובות נזעמות בקרב אנשי דת מוסלמים ששללו כל אפשרות הלכתית שאישה תנהיג גברים בתפילה. לטענתם מדובר בחידוש אסור, שהרי אין לו תקדים מצד "אמהות המאמינים", נשות הנביא בתקופה המעצבת של האיסלאם. גוף האישה נחשב על ידי מוסלמים מאמינים לערווה וככזה הוא עשוי להסיח את דעתם של הגברים מן התפילה וממטרתה המרכזית: הכניעה בפני האל. מסיבה זו גם אסורה תפילה מעורבת של גברים ונשים ונקבע המנהג כי הגברים מתפללים בשורות הראשונות במסגד ומאחוריהם ניצבות הנשים. מעבר לנימוקים ההלכתיים שנשמעו נגד המעשה הועלתה גם הטענה כי מדובר בניסיון ליצור "איסלאם אמריקאי" ובשאיפה האמריקאית להשתלט על מדינות ערב.