יש גם דרך אחרת

אישית, אני סולדת מנבואות ובזה לחוזים בכוכבים. לכן, הדרך היחידה הפתוחה בפני להתמודד עם השאלה, אך תיראה ישראל בעתיד, היא בהצגת החלופות ובהדגשת החשיבות העליונה של הבחירה שיעשה הציבור הישראלי.

אם יעלה בידי אריאל שרון ואלה הנגררים אחריו להמשיך לתעתע בציבור הישראלי ולמכור לו את התוכנית לסיפוח מחצית מהגדה המערבית ולהשארת הכיבוש על כנו בפועל כ"תוכנית שלום" - נגיע לסבב נוסף, גרוע מקודמיו, של שפיכות דמים. במקרה כזה, היוהרה האימפריאלית הישראלית תגבה מישראלים ומפלסטינים מחיר כבד נוסף של חיי אדם, של נסיגה כלכלית, של התרסקות חברתית ושל שחיתות מוסרית. ואם לא די בכך, מימוש תוכנית הסיפוח של מעלה אדומים, אריאל וכו' מותנה בתמיכה מצד ממשל בוש, ואילו תמיכה כזאת מותנית בנכונות שרון להעניק שירותים אסטרטגיים, לרבות נטילת חלק פעיל במלחמתה ההרפתקנית הבאה של ארצות הברית נגד סוריה ואירן.

תוכנית הסיפוח שמקדם שרון, מקובלת על הימין הישראלי לפלגיו השונים, ולכן איני צופה התנגדות רחבה מצד הימין ל"תוכנית ההתנתקות", שהיא השלב הראשון במימוש אותו סיפוח. הוכחה לכך היא הההסכמה בשתיקה של אישים שהתקשטו בנוצות של "סירוב", כמו ביבי נתניהו וצחי הנגבי, וההתמקחות על גובה הפיצויים מצד מרבית המתנחלים העתידים להתפנות.

מדוע, אם כן, מנהלים הממשלה והימין הקיצוני מסע הפחדה בדבר "מלחמת אזרחים" צפויה? משום שהם מעריכים, כי ציבור מפוחד לא יגלה התנגדות של ממש לריסוק הדמוקרטיה הישראלית, לחיסול זכויות עובדים, להפרטה של מערכות החינוך והבריאות, לגזילת שארית אדמותיה של האוכלוסייה הערבית, להתעשרות של כמה אלפים על חשבון סבלם הגדל של שני מיליון החיים במצוקה קשה ושל עוד שני מיליון מתרוששים. והרי כאשר ימומשו תוכניות אלה, ייעלמו כליל מהנוף הישראלי גם חירויות דמוקרטיות רבות וגם עיקר תוכנה של מדינת הרוווחה, ובהדרגה נגלוש לדיקטטורה גלויה של ההון והימין.

אך סכנות חמורות אלה אינן גזירת גורל. מאחוריהן עומדים אנשים מסוכנים, המספסרים ברצונו של הציבור להתפטר מהכיבוש ומההתנחלויות ולחיות חיים נורמליים; ואלה המפילים רבים ברשתה של הדמגוגיה הכלכלית-חברתית המכונה "ליברלית".

ישנה אופציה אחרת, אשר תוביל לשלום אמת, תגן על הדמוקרטיה, תקל על המערכה להגנת זכויות העובדים וזכויות המיעוט הלאומי הערבי. זוהי האופציה שמציע השמאל העיקבי, אשר לא נגרר אחר תעתועי שרון ולא בולע את תעמולת הרמייה של נתניהו. זוהי האופציה הריאליסטית היחידה, אשר יכולה ללכד את כל שוחרי השלום והדמוקרטיה ולהוביל מערכה שתבודד את הימין ותמנע מפולת מדינית וחברתית.

במיסגרת האופציה של השמאל העיקבי, ישראל תפנה את כל ההתנחלויות ותבטל את הכיבוש, והקו הירוק יהפוך גבול של שלום בין שתי מדינות, ישראל ופלסטין. השלום והנורמליזציה יקלו על העובדים וייתר הנפגעים להשיג השגים במערכה נגד מדיניות ההפרטה ונגד חיסול הזכויות החברתיות וזכויות האדם.
ובא שלום על ישראל ופלסטין.