היישובים המיועדים לפינוי

כפר דרום, היושב באזור נחל גרר ודיר אל בלאח, הוקם לראשונה ב-1946 על ידי גרעין קיבוץ דתי, וב-1948 נכבש על ידי הצבא המצרי, לא לפני שפונה מתושביו. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה במקום היאחזות נח"ל, ולאחר מלחמת יום כיפור הפכה זו ליישוב אזרחי. ב-1989 התמסד היישוב כמושב קהילתי תורני.

כיום מונה היישוב כ-65 משפחות, שהן כ-400 תושבים, העוסקים בחינוך, חקלאות ומקצועות חופשיים. כמו כן פועל ביישוב מפעל "עלי קטיף", המייצר שקיות ירק נקי לארץ ולחו"ל.

הדרומי שביישובי גוש קטיף. קם לראשונה כמאחז נח"ל ב-1972, וב-1983 הפך למושב עובדים חקלאי-דתי, השייך לאגוד המושבים של הפועל המזרחי.
במושב 29 משפחות המתפרנסות ברובן מחקלאות, בכלל זה עגבניות ותבלינים.

נצרים – ששמו שאוב ממחנה הפליטים הסמוך נוסיראת - הוקם ב-1972 כהיאחזות נח"ל של גרעיני השומר הצעיר. ב-1984 הפך היישוב לקיבוץ במסגרת תנועת הקיבוץ הדתי, אך זה פורק כעבור כמה שנים ותחתיו הקימו יוצאיו ישוב קהילתי-עירוני.
היישוב, בעל אופי דתי-תורני, מונה כ-60 משפחות, ותושביו עוסקים בחינוך, חקלאות (כולל עגבניות ליצוא, מנגו ועוד), ומקצועות חופשיים.

הישוב, בעל אופי דתי ברוח בני עקיבא, קם ב-1986 במסגרת אגוד מושבי הפועל המזרחי.

בבדולח כ-30 משפחות, שהן כ-220 תושבים, שמרביתם עוסקים בחקלאות חממות מתקדמת (פלפלים, עגבניות, וכד').

היישוב, הקרוי על שם פעולת קטיף התמרים, הוקם על ידי גרעין נח"ל בעל אותו שם ב-1982. רוב תושבי גדיד – מושב עובדים בעל אופי דתי, ברוח בני עקיבא - עוסקים בחקלאות חממות. כמו כן פועל בו "מפעל ליצור תמציות צמחי מרפא". במושב כ-60 משפחות, ו-15 נוספות במרכז הקליטה, שקם ב-1999.

היישוב גן אור - מושב עובדים דתי החבר באגוד המושבים של הפועל המזרחי - הוקם ב-1983 על ידי בוגרי ישיבות הסדר ובני עקיבא. ביישוב כ-50 משפחות, ורוב תושביו מתפרנסים מחקלאות חממות, ומקצתם מיזמות פרטית ומקצועות חופשיים.

המושב גני טל, בעל אופי דתי ברוח בני עקיבא, הוקם כמושב עובדים ב-1979. בישוב כ-65 משפחות, ורוב תושביו עוסקים בחקלאות, בכללה ירקות אורגניים, פרחים, זרעים, ותבלינים. שאר התושבים עוסקים במקצועות חופשיים.

הישוב - המוגדר כהתיישבות בודדים ומשתייך לתנועת "אמנה" - הוקם ב-1983 בכפר נופש נטוש של קציני הצבא המצרי. כיום מתגוררות ביישוב שתי משפחות.

היישוב, בעל אופי קהילתי-דתי, קם ב-1983. ביישוב כ-500 משפחות, וכל המוסדות המרכזיים של הגוש והשירותים השונים ממוקמים בו, ביניהם המועצה האזורית, בית חב"ד ועוד. התושבים עובדים במועצה, מורים, נהגים, עבודות תפעול.

הוקם על ידי חברי תנועת הנוער "עזרא" וגרעינים מאגוד המושבים הדתיים כהיאחזות נח"ל "קטיף" ב-1973. כשהפכה ליישוב אזרחי שונה שמה לנצר חזני, על שם שר הסעד מיכאל חזני ז"ל, שזכה לכינוי "אבי ההתיישבות הדתית". כיום חיות במושב כ-70 משפחות, שהן כ-400 תושבים, שרובם עוסקים בחקלאות, בכללה ירקות אורגניים ליצוא, מגוון גידולי תבלינים ועוד.

הישוב הקהילתי – שבו תושבים חילוניים ומסורתיים כאחד - קם ב-1989. כיום מתגוררות במקום כ-20 משפחות, שהן יותר מ-100 תושבים. מרבית התושבים עוסקים בחקלאות.

הוקם ב-1985 על ידי גרעין "שלהבת" – שהורכב מיוצאי ישיבות הסדר, גרעיני נחל ובוגרי בני עקיבא. במושב השיתופי יותר מ-60 משפחות, שהן כ-330 תושבים, העוסקים רובם בתעשייה ובחקלאות. בנוסף פועלים ביישוב מפעל "פלאמיקס", ו"בד-קט".

קם ב-1984 כיישוב קהילתי מעורב. ביישוב 25 משפחות, ורוב תושביו עוסקים בחקלאות חממות מתקדמת. כמו כן ביישוב מתפרות בבעלות פרטית המשווקות את תוצרתן לרשתות האופנה המובילות בישראל.

הישוב הוקם בשנת 2001 על ידי המועצה האזורית חוף עזה. במקום 18 משפחות, ותושביו עובדים במקצועות חופשיים, במשרד הביטחון, משרד החינוך, ובחקלאות.

הישוב קהילתי, הנקרא על שם העוף אותו אכלו בני ישראל במדבר, קם ב-1980 כהיאחזות נח"ל. ב-1982, לאחרי פינוי סיני, שימש כמחנה מעבר לגרעיני התיישבות שונים, ובראשית שנות ה-90 הפך חלקו למחנה מג"ב. ב-2001 התיישב במקום גרעין תלמידי ומורי המכינה הקדם צבאית "עצם" שבעצמונה. היישוב, המונה כיום 15 משפחות, לא זכה עד כה להכרה מצד הרשויות.

הוקם ב-1983 על ידי גרעין של מפוני ימית, כפי שמעיד השם, ומתיישבים משאר חלקי הארץ. היישוב, המונה כ-85 משפחות שהן כ-350 תושבים, מוגדר כאגודה שיתופית קהילתית. מרבית התושבים עוסקים במקצועות חופשיים.

אחד משלושה ישובים בצפון הרצועה שעל הקמתם החליטה ממשלת ישראל ב-1982. היישוב עצמו קם ב-1990, כיישוב קהילתי השייך לתנועת "אמנה". כיום גרים במקום כ-20 משפחות, שהן כ-70 תושבים, העוסקים רובם בבריכות דגים, בחקלאות ימית ובשירותי תיירות.

הגדול ביישובי צפון חבל עזה הוא ישוב קהילתי מעורב, ובו כ-300 משפחות. ניסנית קמה כהיאחזות נח"ל ב-1980, וכעבור ארבע שנים הפכה למחנה הכשרה. ב-1993 הפכה ניסנית ליישוב עירוני קהילתי, שרוב תושביו עוסקים במקצועות חופשיים.

עצמונה, המוכר גם כ"בני עצמון", קם ב- 1978 כיישוב שיתופי, שעבר הפרטה לפני כמה שנים. ביישוב יותר מ-70 משפחות, שהן יותר מ-500 תושבים. רוב התושבים עוסקים בחקלאות גידולי שדה, וכן לולים, בקר, משתלות ועוד.

שכונה דתית של עצמונה, שקמה ב-2001. במקום כ-15 משפחות, ורוב תושביה עוסקים במקצועות חופשיים.

כדים - ישוב חילוני קהילתי בצפון השומרון - שהוקם ב-1984 על ידי תנועת העובד הלאומי. כיום מונה היישוב 35 משפחות, שהן כ-130 תושבים, העוסקים במקצועות חופשיים.

יישוב קהילתי חילוני, שהוקם על ידי תנועת העובד הלאומי ב-1983. ביישוב 37 משפחות, שהן כ-120 תושבים העוסקים במקצועות חופשיים.

ישוב קהילתי דתי, שהוקם בידי אנשי תנועת "אמנה" ב-1987, לאחר כמה גלגולים. במהלך אחד הגלגולים הפך שא נור, ששמו שאוב מהכפר הערבי הסמוך סאנור, לכפר אמנים, ועד היום עוסקים חלק מתושביו בפיסול יציקה ובצילום. ביישוב 26 משפחות, וכן 25 בחורי ישיבה.

יישוב קהילתי מעורב (דתיים וחילוניים) שנוסד תחילה כהיאחזות נח"ל ב-1978, והפך ליישוב אזרחי ב-1980, בידי אנשי תנועת העובד הלאומי. כיום מונה היישוב יותר מ-50 משפחות, שהן כ-300 תושבים, העוסקים במקצועות חופשיים.