אות חסיד אומות העולם הוענק אתמול לקרל פלאגה מגרמניה, שהציל יהודים כששירת בוילנה כקצין בוורמאכט. האות והמדליה הוענקו ע"י יו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, לפרופ' יוהן דיטריך וורנר, נשיא האוניברסיטה בעיר הולדתו של פלאגה, דרמשטדט, כיוון שלפלאגה אין כל שארי בשר.
הטקס נערך במעמד שגריר גרמניה בישראל, רודולף דרסלר, ובהשתתפות ניצולים ילידי וילנה שניצלו ע"י פלאגה: מיכאל שימייביץ, שמעון מלקס וד"ר מיכאל גוד.
מדובר בצעד יוצא דופן עבור יד ושם, שממעט להעניק את התואר "חסיד אומות עולם" לגרמני ששירת כחלק ממכונת ההשמדה הנאצית, אמר שלו ל-BBC. לדבריו, הענקת התואר נדחתה כבר פעמיים מכיוון שהיה צורך לוודא ש"הוא לא ביצע שום פשע נגד האנושות. אך מכתבים שנמצאו לאחרונה, אותם כתב אל קצינים בכירים בצבא הגרמני, חיזקו את עדויות הניצולים שסיפרו כי הוא אחראי להצלת חייהם".
בכך מצטרף פלאגה אל 20,757 חסידי אומות העולם שהצילו יהודים בתקופת השואה, מתוכם רק 410 גרמנים ומספר קטן מאוד של חיילים גרמנים.
העניק אישורי עבודה מזוייפים כדי לחלץ יהודים
פלאגה היה מוצב בוילנה, כקצין של הוורמאכט, מיוני 1941 ועד סוף יוני 1944, שם הגיע לדרגת מאיור. הוא ניהל סדנה לתיקון כלי רכב צבאיים שהעסיקה מאות עובדים יהודים.
עם כניסת הגרמנים לוילנה בסוף יוני 1941, נכלאו יהודי העיר בגטו. על פי מדיניות "הדילול" שנקטו הנאצים, במטרה לנצל את כוח העבודה היהודי עד תום, יועדו תחילה להשמדה היהודים "הבלתי יצרניים".
ההעסקה ביחידת תיקוני הרכב של פלאגה העניקה אם כן סיכוי להיוותר בחיים - ולו רק זמנית. במהלך השנתיים הראשונות לכיבוש הגרמני, היהודים שהועסקו אצל פלאגה עבדו אצלו במשך היום וחזרו לגטו ללינת לילה. פלאגה העניק את אישורי העבודה שלו ביד רחבה, ולא הקפיד על הכישורים המקצועיים של העובדים היהודים. כך לדוגמא, בין עובדי המוסך נכללו ספרים, סנדלרים וטבחים. בעדויות אחרות נמצא, כי פלאגה סיפק אישורי עבודה מזויפים כדי לחלץ יהודים מן הכלא ולהעבירם לעבודה ביחידתו.
באוגוסט-ספטמבר 1943 החליטו הנאצים לחסל סופית את הגטאות בליטא, והם התחילו בגטו של וילנה. באותה עת נותרו בווילנה רק כ-10,000 מבין 57,000 היהודים שחיו שם ביוני 1941. בסוף ספטמבר 1943 לאחר חיסולו הסופי של הגטו, נותרו בוילנה רשמית רק כ-2,000 יהודים.
פלאגה עמד על כך שלעובדים היהודים יצורפו הנשים והילדים בטענה שרק כך ניתן לשמור על המוטיבציה של הגברים היהודים, ובכך הציל בעצם גם את בני משפחותיהם. כמו כן, מתוך העדויות נמצא כי פלאגה דאג לכך שהיהודים לא ירעבו והשפיע על הכפופים לו, השומרים הגרמנים במחנה, להתייחס ליהודים בצורה הומנית. עוד בספטמבר 1943 ניסה פלאגה להציל אישית כמאה מעובדיו היהודים מרכבת גירוש לאסטוניה. הם הורדו מהרכבת, אך לאחר שהסתלק פלאגה מהשטח הועלו עליה שוב בפקודת מפקד ה- SD בוילנה.
פלאגה לא הצליח למנוע את "אקציית הילדים" מ- 27 במרץ 1944 או את תלייתה הפומבית של משפחה יהודית שניסתה להימלט מהמחנה. כשבועיים לפני הפינוי הגרמני, שהתרחש בתחילת יולי 1944, כינס פלאגה את עובדיו היהודים והזהיר אותם על החיסול המתקרב של המחנה. הוא אמר להם, בין השאר, שהם יועברו מערבה בחסותו של האס אס, "אשר כידוע לכם הוא ארגון המטפל היטב באסירים יהודים". כ-500 מיהודי המחנה הבינו את הרמז וניסו להימלט או להסתתר ב"מאלינס" שהוכנו מבעוד מועד. כמאתיים מהם ניצלו. פלאגה נפטר ב 1957 בגרמניה.