שאלת תם: התנתקות או הינתקות?

כאילו הקרע בעם לא גדול מספיק, נמצא עוד גורם הזורע מחלוקת סביב תוכניתו של ראש הממשלה לפינוי רצועת עזה וישובים בשומרון: האם מדובר בהתנתקות, כפי שאומרים הפוליטיקאים, הציבור והתקשורת הכתובה, או שמא אנו עומדים בפני "הינתקות", כלשונם של קרייני הרדיו, הן בגלי צה"ל והן ברשות השידור. אכן, מאז מלחמת המפרץ הראשונה, בה חרג "מעריב" מן השורה וקרא לשליט עיראק בשם "צדאם" לא היתה התקשורת בישראל כה שסועה.

אבשלום קור, האיש שאחראי על העברית המדוברת בגל"צ, סירב משום מה להתייחס מכל וכל לסוגייה. לעומתו, רות אלמגור, היועצת הלשונית של קול ישראל, שפעה נכונות להסביר איך להגיד את מילת השנה – ובכן, איך שרוצים. "שתי הצורות, הינתקות והתנתקות, נכונות. בקול ישראל נוהגים להגיד הינתקות, בבניין נפעל, שיש בו מן החד צדדיות, כמו הפעולה עצמה. זאת, לעומת ההתנתקות שהיא בבניין התפעל והיא מבטאת משהו הדדי יותר. כמו ההבדל בין הידבקות להתדבקות. מצד שני, ההינתקות מעידה על משהו קצת פסיבי, וזו בהחלט לא מהותה של הפעולה הזו".

ההתנתקות שכבשה את השיח הציבורי נובעת, לדעת אלמגור, מהעובדה שזו הצורה בה משתמשים במסמכים הרשמיים. "כשהתחלנו להשתמש במילה לא היו עוד מסמכים רשמיים, והקריינים ביקשו הנחיות. את המילה הינתקות קל קצת יותר להגיד ולכן הלכנו על זה. אילו היינו צריכים להחליט היום היינו בוחרים בהתנתקות", אומרת אלמגור. "אם אפשר להגיד את שתי הצורות בואו נלך לפי מה ששרון אומר, אחרי הכל זו התוכנית שלו...".