בריטניה מוותרת על כבודה גם בשירותים

מהפכה בבריטניה: הממלכה המאוחדת עושה עוד צעד שמאחד אותה עם היבשת: היא תאמץ את האסלה האירופית, אחרי מאות שנים של הפרדה.
הסיבה הרשמית להחלפת מערכת הסניטריה הביתית בבריטניה היא חיסכון במים. על פי ההנחיות החדשת, כמות המים במיכל ה"ניאגרה" לא יעלה על שישה ליטרים, דבר התואם את התקן האירופי אך לא את זה הבריטי, בו המיכל מכיל 7.5 ליטרים. אמנם יצרני אסלות בריטים ייערכו ויכינו אסלות תואמות, אבל הממשלה החליטה לאפשר לשווק גם את הדגם האירופי, בו המים יורדים באמצעות מערכת שסתומים, בניגוד לדגם הבריטי הפועל על עקרון לחץ אטמוספרי.
אולם השינוי טומן בחובו משמעויות עמוקות יותר, שכן בריטניה תמיד התגאתה בהבדל בינה לבין היבשת. בשל כך הבריטים נוהגים בצד ימין והחליטו שלא לאחד את הליש"ט עם האירו. ויכוח נוקב נסוב גם על המנהרה שמחברת את אירופה לבריטניה. בריטים גאים טענו כי בכך מפסיקה הממלכה להיות אי, דבר הפוגע באופיה.

מערכת סניטרית לשטיפת "אשפה אנושית" אינה דבר מודרני כמו שנהוג לחשוב. ארכיאולוגים גילו מערכות בעל תפקוד דומה גם במצרים, יוון ורומא. בכרתים נמצא מתקן של מושב מעץ ומיכל מים, כבר לפני 4,000 שנה. בריטניה איבדה את הידע הטכנולוגי המדהים הזה במהלך ימי הביניים ובמשך מאות שנים שלט באי ביד רמה שלטון בורות השופכין הפתוחים. לא משהו נקי במיוחד.
לקח לבריטים עד 1775, כדי לקלוט מאיפה הדג מסריח, והם אימצו המצאה של המתמטיקאי אלכסנדר קאמינגס. במאה ה-19 הם גילו את הקשר המדהים בין תחלואה לסניטריה לקויה, והשירותים הפכו לנפוצים ממש כמו האינטרנט היום.
ההבדל הצואתי בין בריטניה לאירופה רשום בטאבו על שמו של סיר תומאס. השירותים האירופאים, על בסיס שסתום, גרמו לדליפה ברגע שהשסתום התבלה. תומאס המציא שירותים בהם המים עוברים דרך צינור שאיבה קודם ליציאתם, מפתח גבוה יותר, מה שמונע דליפה אם השסתום מתקלקל. מהשנה הבאה יקיץ הקץ על היסטוריה בריטית מפוארת.