מכת בכורות

לא נהוג להסתכל על ספורט במונחים של שנה קאלנדרית מאפריל עד אפריל, אבל אם בכל זאת סוגרים 365 ימים מהיום המקביל של שנה שעברה להיום, הרי שבספורט האמריקאי זו הייתה שנה שתיכנס לקלאסיקה בגלל גורם אחד: היכולת של ספורטאים, קבוצות ומאמנים להסיר קוף ענקי מהגב, לזכות בתואר ראשון אחרי שורה של כשלונות ולפתוח בעידן חדש, המותיר לחצים רבים מאחור.

ב-1997 הגיעו הדנבר ברונקוס לסופרבול. ג'ון אלוויי, הקוורטרבק האגדי של הברונקוס, היה כבר בסרט הזה שלוש פעמים, בכולן הפסיד בצורה מוחצת. מול ברט פארב והגרין ביי פאקרס, כולם ניבאו לו עוד כישלון, אבל ב-26 בינואר אלוויי מחק את התווית עם ניצחון 24:31 וטבעת ראשונה, אליה הצטרפה עוד אחת, שנה אחר כך. השנה היו לנו שלושה וחצי סיפורים כאלה.

ה-11 באפריל, 2004. פיל מיקלסון שוב מנסה לזכות בתואר משמעותי בסבב המקצוענים בגולף, לאחר שכשל ב-46 נסיונות קודמים. האמריקאי בן ה-33 חסה בצילם של טייגר וודס וויג'יי סינג, אבל בטורניר המאסטרס באוגוסטה, ג'ורג'יה, מיקלסון עמד בפני בעייה אחרת – הוא נקלע לפיגור מול המדורג 3 בעולם, הדרום אפריקאי ארני אלס. עם איגלס (ניקוד בשני נסיונות פחות מהנדרש לחור) בחור השמיני וה-13, הדרך של אלס נראתה סלולה לניצחון. אלא שבחור ה-13, 14 ו-15 הצליח מיקלסון לחזור עם רצף בירדים (ניקוד בניסיון אחד פחות מהדרוש) ולקחת את היתרון. הוא לא נבהל גם כשאלס רכש חזרה את היתרון, כפה פלייאוף (הארכה של "מוות פתאומי") והכניס כדור משישה מטרים כדי לנצח.

מיקלסון שיחק גולף 12 שנה, ותוייג כ"שחקן הטוב בעולם מתוך אלה שלא זכו בתואר". בגיל 26 הוא טרף תארי חובבים לארוחת בוקר, אבל תואר מקצועני לא היה מנת חלקו. כשזה נגמר והוא לבש את החליפה הירוקה, אותה לובש המנצח בטורניר, פשוט פלט: "אני לא מאמין שזה קרה סוף סוף".

הסיפור של מיקלסון, מרגש ככל שיהיה, לא הזיז אפילו את הציפורן לכל מי שמכיר את ההיסטוריה של הבייסבול. 86 שנה חטפו הרד סוקס כל מפלה אפשרית בניסיון לזכות באליפות, אותה לא טעמו מאז 1918. חוסר היכולת לזכות, יחד עם מקרים מוזרים כמו כדור שעבר בין הרגליים של שחקן הבסיס הראשון, בילי באקנר, ב-1986, והפסיד את האליפות לניו יורק מטס, העביר כל מיני מחשבות מיסטיות, שבאו לידי ביטוי בספר "קללת הבמבינו", של דן שונאסי, שתלה את הכישלון הארוך של הרד סוקס במכירתו של כוכב הקבוצה, בייב רות', לניו יורק יאנקיז השנואים ב-1919. מאז זכו היאנקיז 26 פעמים בטבעת, ובאוקטובר 2004 נדמה היה שיקבלו הזדמנות נוספת לכך, כשהובילו בסדרה מול הרד סוקס 0:3, עם אינינג (תשיעית משחק) אחד בלבד לעבוד בו. הרד סוקס הפכו פיגור לניצחון, עשו זאת גם בערב שאחרי כן, הגיעו ליאנקיז סטדיום ובשתי הופעות הירואיות ביצעו את הקאמבק המדהים ביותר בספורט האמריקאי לדורותיו, כשנחלצו מפיגור בלתי אפשרי לניצחון 3:4 בסדרה. בגמר פגשו הגרביים את הסט. לואיס קרדינלס, ניצחו בארבעה משחקים בלבד ושמו קץ ל-86 שנים ארוכות ומרות.

ת'יאו אפסטיין, מנכ"ל הרד סוקס, היה הראשון שעיכל את צלחת האליפות, ועשה זאת בדרך מקורית: "אני מפחד לגעת בזה, הדבר הזה החליף יותר ידיים מפאריס הילטון".

ה"חצי שבירת מנחוס" שייכת לקבוצת הפוטבול של הפילדלפיה איגלס, שאחרי שלוש שנים רצופות בהן שלטו בחטיבת האן.אף.סי. בה הם משחקים, נוצחו בגמר החטיבה וכשלו להעפיל לסופרבול. אם ההפסד ב-2001 לסט. לואיס ראמס היה קביל, הרי שכולם ציפו מהנשרים לנצח ב-2002 את טמפה ביי באקנירס וב-2003 את הקרוליינה פנת'רס, ובשני המקרים כשלו במגרשם הביתי. בפילדלפיה, כמו בבוסטון, התחילו כבר לדבר על קללות ועל אי היכולת של המאמן, אנדי ריד, והקוורטרבק, דונובן מקנאב, לעמוד בלחץ, אולם בינואר האחרון הם הפריכו את החשש עם ניצחון 10:27 על אטלנטה פאלקונס והעפילו לסופרבול. הבעייה של האיגלס הייתה שבסופרבול קבלת ההחלטות שלהם הייתה שערורייתית, וההפסד לניו אינגלנד פטריוטס החזיר אליהם את הספק באשר ליכולת ללכת עד הסוף.

ביום שלישי האחרון התחבק רוי וויליאמס, מאמן הצפון קרוליינה טאר הילס, עם שחקן קבוצתו, שון מיי. הטאר הילס זכו בתואר אליפות המכללות, והייתה סיבה להשתולל משמחה. מאמן הקבוצה המפסידה, ברוס וובר, בא ללחוץ את היד, ומשהמתין כ-15 שניות וראה שלא יצליח, עזב את המקום. וויליאמס רדף אחריו כדי להודות לו. "יכולתי להבין אותו", אמר וובר, "לעזאזל, הבן אדם זכה הרגע באליפות".

רוי וויליאמס הוא אדם המאמין בדרכו להנהיג כדורסל חופשי, משוחרר ומהיר, רק שהדרך הזו לא תמיד צלחה לו. הוא מאמן כדורסל מצוין, שתמיד הלך רחוק, אף פעם לא עד הסוף. הוא לא היה מספיק טוב בתור שחקן, אבל המאמן האגדי דין סמית' זיהה את יכולתו בתור מאמן. "הוא ינצח", אמר למכללת קנזס, שהקשיבה לו והחתימה אותו במקום לארי בראון, שהצעיד את הקבוצה לאליפות ב-1988. אף אחד לא אמר לוויליאמס שהקבוצה הולכת לתקופת ניסיון, והוא נכנס עימה לתקופה קטסטרופלית.

המאמן לא ויתר והצעיד את המכללה ארבע פעמים לשלבים המכריעים בטורניר, לפיינל פור. הפעם האחרונה הייתה לפני שנתיים, כשהג'ייהוקס הגיעו כפייבוריטים ברורים מול סיראקיוז. אלא שהמשמעת של שחקני סיראקיוז וכרמלו אנתוני ניצחה את הקצב המטורף שהנהיג וויליאמס בקנזס, והמאמן שוב נוצח.

הטאר הילס סומנו כקבוצה מספר 2 בדירוג לפני הפלייאוף, ואכן קיימו את ההבטחה והגיעו לגמר. בדקות הסיום נראה היה שוויליאמס שוב יבטיח ולא יקיים. הקבוצה שלו שמטה יתרון גדול ולקחה זריקות לא אחראיות, ושלשה של לות'ר הד מאילינוי הישוותה את התוצאה. ואז באה היד של וויליאמס אחר, מרווין, שדחקה את הכדור לסל, והיקנתה למאמן תואר ראשון ב-17 שנות אימון. "חיכיתי לרגע הזה הרבה זמן", אמר בדמעות בסיום, "אפילו ברגעים האלה אני עדיין מצטער שלא זכיתי עם קנזס".