מה נהיה עם - האוריינט האוס?

עצם השם "אוריינט האוס" כבר מעלה ניחוח חריף של ניינטיז: הסכם אוסלו, פייסל חוסייני, שמעון פרס וביבי נתניהו. אבל הבית בן שלוש הקומות ברחוב אבו-עוביידה בן אל-ג'ראח במזרח ירושלים, שנבנה על ידי משפחת חוסייני עוד בניינטיז של המאה ה-19, ראה הרבה לפני שנסגר על ידי ממשלת ישראל ב 2001: בשנות ה-30 מצא בו הקיסר האתיופי היילה סילאסי מקלט מדיני מפחד איטליה הפאשיסטית. בשנות ה-70, כך על פי כתב הארץ דני רובינשטיין, שכרה בו חברה להפקת סרטים כמה משרדים, ומשם יצאה הסדרה הממלכתית הנודעת "עמוד האש" עבור הטלוויזיה הישראלית.

הבניין הפך לעמוד האש של הפלסטינים כאשר נפתח מחדש, לאחר שהיה סגור במשך רוב האינתיפאדה הראשונה, ב 1992. פייסל חוסייני, יושב ראש "מועצת ירושלים הלאומית", מונה על ידי ערפאת לחבר בוועד הפועל של אש"ף האחראי לנושא ירושלים, והוא טיפח את הפעילות באוריינט האוס והפך אותו למרכז הפעילות הפלסטינית במזרח ירושלים, מרכז תרבותי ופוליטי, אך גם חברתי. לאחר סגירתו נזכר אורי אבנרי בערגה בימים המאושרים שבילה שם: "כמה פעמים חגגנו שם? קונצרט של מוזיקאים ישראלים ופלסטינים, החתונה של נביל שעת'". אז באמת מזל טוב לשעת', אבל עיקר כוחו של הבניין היה בהפיכתו לסמל הנוכחות הפלסטינית בעיר – זה היה בניין הציבור היחיד בירושלים עליו התנוסס באופן קבוע דגל פלסטיני.

שתי המחלקות העיקריות שפעלו בבניין, מטעם הרשות, היו המחלקה הגיאוגרפית, שעסקה במעקב אחרי התפתחות ההתנחלויות בכל הגדה, והתרכזה ברישום מדויק של כל נושא הקרקעות והבתים במזרח ירושלים. והמחלקה המדינית, בניהולו של שריף אל-חוסייני. מצעד הדיפלומטים הזרים שעלו לרגל לאוריינט האוס לאחר הסכם אוסלו הפכו אותו למעשה למשרד החוץ הפלסטיני, והעלו את לחץ הדם במשרד החוץ הישראלי. ממשלת נתניהו הבטיחה פעמים רבות לסגור את האוריינט האוס, אך לבסוף היתה זו דווקא ממשלתו הראשונה של שרון, שלאחר שורה של פיגועי התאבדות בקיץ 2001 ביצעה זאת.

בשתיים בלילה, אור לעשירי באוגוסט 2001, השתלטו כוחות משטרה וימ"מ על האוריינט האוס והניפו עליו את דגל ישראל. הסגירה נעשתה על פי הנחיית הדרג המדיני וצו שחתם עליו השר לביטחון פנים עוזי לנדאו, שמיהר להצטלם למחרת במקום. סגירת האוריינט האוס, ומשרדים אחרים של הרשות הפלסטינית בעיר, נתפסה כאיום על הקיום הפלסטיני בירושלים, והידרדרות אל הימים שלפני תהליך אוסלו. מאות צעירים פלסטינים התעמתו במשך ימים ארוכים עם כוחות המשטרה הישראלית ליד הבית, עד שההפגנות נרגעו. המחשבים והמסמכים שנמצאו באוריינט האוס הוחרמו. לטענת ישראל נמצאו בהם הוכחות למעורבות ישירה של ערפאת ובכירי הרשות במימון והזמנה של פעולות טרור.

מפקד מחוז ירושלים בזמן תפיסת האוריינט האוס, ניצב מיקי לוי, אמר לאחר תפיסת הבית כי "לא נישאר לעד באוריינט האוס, בשלב מסויים נצא משם", אולם בינתיים נראה שראש הממשלה אריאל שרון, שאמר כי ישראל תחזיק באוריינט האוס "לנצח", קרוב יותר אל המציאות. שלוש שנים וחצי לאחר הסגירה, הבניין עדיין סגור ומלשכת דובר מחוז ירושלים נמסר כי לא מוצבת עליו שמירה. מדי חצי שנה מאריך השר התורן לביטחון פנים את תוקף צו הסגירה באופן אוטומטי.

הבניין אולי סגור, אולם רוב המחלקות שפעלו בו פשוט עברו למשרדים אחרים. חאתם עבד אל קאדר, נציג ירושלים במועצה הפלסטינית המחוקקת, אמר כי: "מאז הסגירה פועלים בירושלים 20 מוסדות כדוגמת האוריינט האוס". "החברה ללימודים ערביים", ממנה צמחה פעילות המוסד, יחד עם מחלקת המפות, המו"מ על ירושלים והנוער, פועלות במרץ מבניין בצפון העיר. לדברי עובד באחת המחלקות, הן עדיין נקראות "האוריינט האוס" – "זה השם בו הציבור הפלסטיני מכיר אותנו" .

שנתיים לאחר סגירת האוריינט האוס נחתם הסכם מפת הדרכים בו נאמר במפורש כי "ממשלת ישראל תפתח שוב את לשכת המסחר הפלסטינית ומוסדות פלסטינים אחרים שנסגרו במזרח ירושלים". גורמים בממשלת ישראל טענו כי מפת הדרכים אינה מחייבת את ישראל לאפשר פעילות פוליטית של פלסטינים ממזרח ירושלים במסווה של ארגונים כלכליים והומאניטרים.

זיאד אבו זיאד, חבר המועצה המחוקקת הפלסטינית אמר לוואלה! חדשות, כי נושא פתיחתו מחדש של האוריינט האוס, יחד עם כל שאר המוסדות הפלסטינים שנסגרו במזרח ירושלים, נידון במסגרת השיחות המתנהלות בין ישראל לפלסטינים.

מלשכת ראש הממשלה בירושלים, נמסר לעומת זאת כי "כרגע אין שינוי במדיניות ישראל בנוגע לפתיחה מחדש של האוריינט האוס". אתר האינטרנט של האוריינט האוס מבטיח בדף הבית שלו כי נעשים מאמצים לפתוח מחדש את הבניין המקורי, וכי בינתיים "עד לסיום הכיבוש הישראלי במזרח ירושלים, האוריינט האוס ימשיך להעניק להעניק לפלסטינים רוח של תקווה, כבוד וחירות".