סופו של עידן

מאת רחביה ברמן

זה נגמר ברוח טובה. ג'רי רייס הוא עדיין נכס בעמדה שלו, אבל סן פרנסיסקו צריכה להביט לעתיד וגם להווה, בו חשוב כל דולר שניתן לפנות מתחת לתקרת השכר. רייס, התופס הטוב ביותר בהיסטוריה של המשחק, הבין את זה. אז סן פרנסיסקו פשוט נתנה לו ברכה חמה מכל הלב ושחררה אותו לשחק איפה שירצה.

המהלך חסך לניינרס 2.5 מיליון דולר ומאפשר לג'רי להתאים את עצמו למצבה של כל קבוצה אפשרית. הרשימה הצטמצמה מהר מאד לשתיים בלבד: אוקלנד ריידרס, שזה ממש מעברו השני של מפרץ שער הזהב, וסיאטל סיהוקס, שזה מרחק כמה שעות נסיעה צפונה. כנראה שהרצון להישאר באיזור הצפון-מערב שיחק תפקיד בשיקוליו של רייס, ובכל מקרה הוא וידא שיגיע לקבוצה שלא תסתמך עליו כתופס יחיד, אבל תיתן לו את כמות הזריקות היאות לנשק התקפי ברמה שלו.

אם הייתה זו סיאטל, אז רייס יכול היה לשמש כמורה וחונך לתופס צעיר ומוכשר מאד שנלקח בדראפט האחרון - קורן רובינסון מנורת' קרוליינה סטייט. אבל ביל וולש, סגן הנשיא של הניינרס ומאמן העבר האגדי, היה משוכנע לחלוטין שג'רי סגור באוקלנד, מה שאמר שהוא ייהנה מזרועו החזקה והמדויקת של ריץ' גאנון, שבעונה שעברה התייצב בשורה הראשונה של הקווטרבקים בליגה, וישתף פעולה עם ג'יימס ג'ט וטים בראון בחוליית תופסים שתהיה לא פחות מאיימת מכל אחת בליגה.

וולש, שביצע את אחת העיסקאות המבריקות בתולדות הפוטבול כשהתקדם בדראפט 1985 כדי לקחת את הכישרון ממכללת מיסיסיפי ואלי הנידחת, העתיר על כוכבו הגדול שבחים מופלגים: "היום אנו נפרדים מאחד מגדולי השחקנים, אם לא הגדול שבהם. ג'רי היה התגלמות השושלת. הוא היה מתמודד גדול, כוכב מזהיר, ספורטאי יוצא מגדר הרגיל וחבר יקר ונאמן. אני מאחל לו את כל הטוב שבעולם".

ומה אמר ג'רי עצמו? כנראה שהוא לא רצה לשבור לגורו וולש את המלה, ואכן בחר בנסיעה הקצרה מעבר לגשר לאוקלנד. אבל לפני שעזב, הוא הודה במלים חמות לפורטי ניינרס ולאוהדיהם על התמיכה שהעניקו לו במרוצת השנים והבטיח: "אחרי שייגמר הכל, כשימיי על המגרש יגיעו לקיצם, אחזור לסן פרנסיסקו ואפרוש כפורטי-ניינר". כל דבר אחר יהיה בלתי נתפס.

שיאים: 1281 תפיסות, 19,247 יארד, 187 טאצ'דאונים (מתוכם 176 בתפיסה - שיא בפני עצמו), 1,848 יארד בתפיסה בעונה בודדת, 22 טאצ'דאון בתפיסה בעונה בודדת, 12 עונות עם יותר מאלף יארד, 225 משחקים רצופים בהם תפס לפחות מסירה אחת (שיא שעדיין נמצא בעיצומו), 66 משחקים בהם תפס לפחות למאה יארד, והרשימה נמשכת עוד ועוד.

אין שיא קריירה משמעותי בתפיסה שרייס לא מחזיק בו. לא ירחק היום שבו נצטרך לשוב ולפרט את הרשימה הזו, והפעם באופן סופי, אבל בינתיים אנחנו יכולים להודות לאלוהי הפוטבול על שאחת המתנות הנפלאות ביותר שנתן לנו עדיין ממשיכה לזרוח.