ברודט: "קרנות הפנסיה צריכות להשקיע גם בחברות סטארט אפ"

מאת רותם שטרקמן

70% מכספי קרנות הפנסיה בעולם המערבי מושקעים בשוק ההון הסחיר, לעומת השקעות של 2.8% בלבד בישראל. היקף הנכסים שמנהלות קרנות הפנסיה בישראל הוא כ-112 מיליארד שקל, ופוטנציאל ההשקעה שלהן בבורסה בתל אביב נאמד בכמה עשרות מיליארדי דולרים. חלק מ-190 מיליארד שקל נוספים המנוהלים על ידי חברות הביטוח וקופות הגמל מהווים גם הם פוטנציאל להשקעה בחברות הציבוריות בישראל.

ביום עיון שערך אתמול המרכז הישראלי לניהול אמר דוד ברודט, מי שעמד ב-96' בראש הוועדה לרפורמה בשוק ההון, כי מאז פרסום דו"ח הוועדה לא נעשה דבר בעניין זה. לדבריו, פנסיונרים בווירג'יניה ובוסטון משקיעים באיגרות חוב של חברת החשמל בתשואה מובטחת של כ-9%, ואילו כספי העובדים בישראל מושקעים באיגרות חוב מיועדות בתשואה של 5.5%.

ברודט אמר כי בהבטיחה את תשואת איגרות החוב המיועדות, מסבסדת המדינה מצד אחד את קרנות הפנסיה כאשר הפריון במשק אינו מגיע ל-5.5%, ומצד שני מפסידים העובדים כאשר המשק צומח והתשואות גבוהות. לדבריו, המצב השורר בישראל אינו בריא למשק, ויש לבטל את איגרות החוב המיועדות ולהפנות את כספי הקרנות להשקעות בתשתית, בנקים למשכנתאות והשקעות בבורסה.

ברודט ציין כי כשעבדו באוצר על גיוס הכספים לכביש חוצה ישראל היו צריכים להתאמץ כדי לרתום את קרנות הפנסיה בישראל לכך, וגם אז היה צריך להבטיח למנהלי הקרנות כי לא יאבדו את זכותם לצאת מההשקעה ולרכוש אג"ח מיועדות. בסופו של דבר השקיעו קרנות ישראליות כ-350 מיליון דולר, ואילו קרנות פנסיה קנדיות ואמריקאיות השקיעו כ-850 מיליון דולר.

לדברי ברודט, מתוך 5 מיליארד דולר שהשקיעו קרנות ההון סיכון בחברות טכנולוגיה בישראל, השקיעו משקיעים מוסדיים מארה"ב, קנדה ואירופה כ-93%, והמוסדיים בישראל השקיעו פחות מ-1%. לדבריו, מי שהקים את שוק ההיי-טק והטכנולוגיה בעולם הם הקרנות המוסדיות והרגולטרים במדינות המערב, שאיפשרו השקעות הון סיכון לקרנות במטרה להביא לפיזור תיקיהן. "גם בישראל צריכות קרנות הפנסיה להשקיע בחברות טכנולוגיה צעירות", הוסיף.

ברודט סיים באומרו כי לבנקים למשכנתאות חסרים כספים, וקרנות הפנסיה הן משקיע מצוין לשם כך.

יהודה דרורי, יועץ בשוק ההון, אמר כי קרנות הפנסיה צריכות להתעניין בתשואה הגבוהה ביותר להשקעתן, בלא להזדקק דווקא להשקעות סחירות ונזילות. לדבריו, כיו"ר קרן פנסיה המשקיעה לאחר הרפורמה, היה משקיע 30% מהכספים בנכסים לא סחירים, כמו בנקים למשכנתאות והשקעות בתשתית.

לדברי דרורי, על מנת להגדיל את ההשקעות בתשתית במדינה מבלי לפגוע במסגרת התקציב, יש לגייס השקעות מקרנות הפנסיה. השקעות אלה הן ארוכות טווח ואינן נזילות, ובכך הן מתאימות לקרנות. מתוך החלק הסחיר היה דרורי משקיע כ-25% מהכספים במניות של חברות גדולות ונתח נוסף בקרנות הון סיכון. "כבר מזמן גילו בעולם כי מניות הן ההגנה הטובה ביותר מפני אינפלציה", סיכם דרורי.