מי שומר על גדולי האומה?

ראש הממשלה, יצחק רבין, נרצח על ידי מתנקש בארבעה בנובמבר 1995, וכאילו לא די בכך, פעם או פעמיים בשנה מחליט מישהו לרצוח גם את זכרו. הבוקר דיווחו המהדורות על השחתת קברם של יצחק רבין ולאה רבין, ביום שישי האחרון החליט מישהו לחלל קברים בחלקה הצבאית של הר הרצל, וכמה ימים קודם לכן רוססו סיסמאות על קבריהם של הרצל ושל בן גוריון. אז מי בדיוק שומר על גדולי האומה?

אין מקום ולא צריך אפילו לכבד את החוליגנים או חסרי המצפון שביצעו את המעשים הנפשעים, בהתייחסות או בניסיון לנתח את מעשיהם. הבוקר אמנם התבשרנו שמפקד מחוז ירושלים הקים צוות חקירה מיוחד לבדיקת הפשעים, אבל אולי עדיף להתמקד הפעם בנסיבות שמאפשרות לפושעים הללו לפעול ללא הפרעה, פעם אחר פעם.

אז מי, באמת, שומר על קברי גדולי האומה, ועל שאר חללי מערכות ישראל? פחות או יותר אף אחד. הר הרצל, לא מאפשר מנוחה נכונה של ממש, בניגוד למובטח ב"אל מלא רחמים". למעשה, אם היה להם מקום, היו המתים מתהפכים בקברם מזעם על ההזנחה הפושעת. המדינה, המקפידה להזכיר פעם בשנה את אותם גדולי האומה ואת חלליה, לא זוכרת לשמור כראוי על מקום מנוחתם האחרון בשאר 364 הימים. ואנחנו, הציבור, מביטים בשקט על התופעה המבחילה ומקסימום מסננים לעצמנו איזו קללה, אבל ממשיכים הלאה. חברי הכנסת והשרים מגנים, השוטרים חוקרים ומקסימום עוצרים איזה חשוד שמשוחרר אחרי יומיים מחוסר ראיות, העגלה נוסעת אין עצור.

למרבה הצביעות שלנו עצמנו, כשמעבר לים, בצרפת נאמר, מחלל מישהו קבר של יהודי אלמוני זה או אחר, מיד אנו מקימים קול צעקה גדולה, ומאשימים את כולם באנטישמיות. אך כשדבר זה קורה אצלינו, אחרי יומיים אנחנו כבר שוכחים.

אז איך מתמודדת מדינה מתוקנת (או לפחות המתיימרת להיות כזאת) עם פשע כה נורא ובזוי? בשבוע של יום הזיכרון לרצח רבין מציבים שני מאבטחים בשכר ליד הקבר ויום אחרי האזכרה חוזר בית הקברות הממלכתי לאחריות חבורת הפנסיונרים האחראים על טיפוחו ושמירתו. המשטרה תחזור ותטען לחוסר בכוח אדם, וגם שזה לא בדיוק אחריותה. משרדי הממשלה מגלגלים את הכדור ביניהם, ושום דבר לא ממש ישתנה. האם מצב דומה בכלל יכול לקרות בארה"ב, מדינת האם שלנו? ממש אבל ממש לא. ינסה חוליגן לרסס כתובת על אנדרטת לינקולן בוושינגטון או בבית העלמין הצבאי בארלינגטון ושני חיילים או שוטרים חסונים יקפצו עליו תוך עשרים שניות.

אז מה, תשאלו, צריך להקים יחידה לאבטחת אישים מתים? לא ממש. אם ללמוד דווקא מהשיטה הבריטית, כמה מצלמות סמויות וגלויות שיוצבו בהר הרצל, בקבר בן גוריון ואולי גם ליד קברה של לילי שרון יכולות לעשות את העבודה טוב יותר - גם לספק הרתעה וגם לתעד את הפושעים בזמן המעשה. פשוט, לא יקר מדי וגדולי האומה יוכלו באמת לנוח בכבוד.