מפלגתו של נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה, ניצחה בבחירות במדינה. לפי התוצאות הכמעט-סופיות, מתברר כי מפלגתו השיגה רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט. רוב זה יאפשר לנשיא לשנות את החוקה, ולחזק את שליטתו במדינה.
מפלגתו זכתה ב-71 מתוך 150 המושבים בפרלמנט. מוגאבה ימנה, לפי חוק הבחירות, 30 חברי פרלמנט נוספים.
משקיפים שהוצבו במדינה אמרו שהיו סימנים רבים לאי סדרים: קציני צבא מונו כאחראים על הקלפיות, (ראשי הצבא כבר הכריזו שלעולם לא יקבלו ניצחון של האופוזיציה), ותיבות הקלפי היו שקופות, כך שניתן יהיה לזהות מצביעי אופוזיציה. בדיקה של כ-10% מרשימת המצביעים בידי ארגון זכויות האדם FreeZim, העלתה שנכללו בה עד מיליון איש שהלכו לעולמם, 300 אלף מצביעים הופיעו פעמיים, ומיליון אינם מתגוררים עוד בכתובת הרשומה שלהם. אך ההאשמה הקשה ביותר אולי היא שבמדינה הקורסת והמורעבת, נעשה שימוש במזון כנשק פוליטי; לדברי משקיפים, מתושבים נשללה הזכות לקנות מזון או לקבל סיוע מזון, אלא אם הראו כרטיס חברות בזאנו.
החל קרב הירושה במפלגת השלטון
ממפלגת האופוזיציה הראשית, "התנועה לשינוי דמוקרטי" (MDC), גם נמנעה גישה לאמצעי התקשורת הממשלתיים. צעדי השתקה הופעלו נגד העיתונות העצמאית, והרדיו הממלכתי תיאר את MDC כ"מנוהלת בידי הבריטים". צעד נוסף של המשטר היה למנוע מכל אזרח שאינו מתגורר במדינה להצביע. הדבר שלל מכ-3.4 מיליוני בני אדם, יותר מרבע מכלל האוכלוסיה, את זכות ההצבעה. רוב תושבי החוץ עזבו בגלל הקריסה הכלכלית והדיכוי הפוליטי, והיו מן הסתם מצביעים בעד MDC. עם זאת, מקצת מאזרחי המדינה השוהים כעת בדרום אפריקה חזרו או ניסו לחזור. בתחנת האוטובוסים של פרטוריה עלו תושבים על האוטובוס לבירה הרארה בכוונה מוצהרת להצביע. אידה מנדזה, בת 55, אמרה: "אני יודעת הכל על ההונאה, על ההפחדות והאלימות, אבל אני נחושה בדעתי להצביע".
כדי להעניק לבחירות תדמית לגיטימית, הזמין מוגאבה מאות משקיפים זרים, רובם ממדינות ידידותיות לו. הוא גם הסכים לפרסם הנחיות של בחירות הוגנות שנקבעו על ידי SADC ("קהילת הפיתוח הדרום אפריקאית"). אבל כללים אלה קויימו במקרה הטוב בצורה אקראית, ומשקיפי הבחירות של הארגון הורשו להיכנס למדינה רק בשלב מאוחר.
מוגאבה הקפיד להפגין שלווה וביטחון בימים האחרונים. בעוד מנהיגי האופוזיציה התרוצצו ברחבי המדינה בסוף השבוע שעבר, הנשיא יצא לחופשה של שלושה ימים. מפלגתו, זאנו, היתה זקוקה לניצחון משכנע לא רק כדי לשמור על שליטתה בפרלמנט, אלא גם כדי להתחיל בתהליך הרגיש והבעייתי של ירושת מוגאבה, שהוא כיום בן 81. כהונתו אמנם מסתיימת רק ב-2008, אך כבר עתה החל במפלגתו המאבק על הירושה. רבים מקווים כי מוגאבה ייצא לפרישה מוקדמת (אפשרות שעד כה הוא דחה), והשלטון יועבר בצורה מסודרת לפני בחירות 2008.