מחקר-המחקרים הסביבתי: המין האנושי בסכנה

המחקר המקיף ביותר שנערך אי-פעם על מצב כדור הארץ מעלה, כי פעילויות המין האנושי מאיימות על יכולתו לקיים את הדורות הבאים. לפי הדו"ח, הדרך בה החברה האנושית צורכת את משאביה גרמה נזקים בלתי-הפיכים לתהליכים הטבעיים התומכים בחיים על-פני כדור הארץ. כך, לפי הבי.בי.סי, ייפגעו גם המאבקים הבינלאומיים ברעב ובעוני והחתירה לשיפור בבריאות העולמית.

"הערכת המילניום של המערכת האקולוגית" היא שקלול הערכות של 1,300 חוקרים מ-95 מדינות, שנעשו בארבע השנים האחרונות. בשורה התחתונה שלה מצויה ההערכה, כי המין האנושי שינה את רוב המערכות האקולוגיות ללא היכר בתוך פרק זמן קצר מאוד – 50 השנים האחרונות. האופן בו צרכה החברה מזון, מים, עץ, סיבים ודלק בתקופה זו פגעה באופן חמור ביותר בסביבה, מסכמת ההערכה.

המצב הנוכחי עשוי להוות מחסום בפני "מטרות ההתפתחות של המילניום", עליהן הצהירו מנהיגי העולם באו"ם בשנת 2000. "כל ההתקדמות שהושגה בטיפול בסוגיות העוני והרעב, בניסיונות לשפר את הבריאות העולמית ובתחום ההגנה על הסביבה עלולה להתבדות, אם המין האנושי ימשיך להתייחס באותה מידה ל'שירותי' המערכת האקולוגית המקיימים אותו", מוצהר בהערכה.

"הדו"ח הזה משול לביקורת חשבונות על כלכלת הטבע, המראה כי אנו נמצאים בקו האדום במרבית חשבונותינו", אמר ג'ונתן לאש, נשיא המוסד העולמי למשאבים (WRI), "לפיכך, התוצאות צפויות לערער משמעותית את יכולת המין האנושי להגשים את שאיפותיו לצמצום העוני ולהשגת מצב של שגשוג".

הערכת המילניום שונה מקודמותיה, בכך שהיא מגדירה מערכות אקולוגיות כ"שירותים" או "הטבות", לפי הצורך האנושי בהן – אוויר לנשימה, עץ לבנייה, דגים למזון, סיבים לייצור בגדים.
לפי ההערכה, צרכי אוכלוסיית העולם לאחר מלחמת העולם השניה הם שיצרו ביקוש גובר ולא ניתן שליטה, למשאבים טבעיים. חרף הישגי האנושות לאורך התהליך – כלכלות העולם וייצור המזון המשיכו בתהליך של צמיחה – האופן בו הושגו מסכן את שגשוג המין האנושי בעתיד.

"כאשר אנו בוחנים את השפעתם של הכוחות מניעי השינוי על המערכות האקולוגיות, אנו רואים שלאורך הזמן נשארים כוחות אלה יציבים, או שהם מחמירים יותר – שינויים בסביבת המגורים, שינויים באקלים, חדירת מינים פולשניים, ניצול-יתר של משאבים וזיהום חנקן וזרחן", אמר מנהל ההערכה, ד"ר וויליאם ריד.

מאז 1945 הוסבה יותר קרקע לחקלאות מאשר במאות ה-18 וה-19 ביחד. למעלה ממחצית המדשנים החנקניים הסינתטיים שאי-פעם השתמשו בהם פוזרו על-פני האדמה מ-1985 (חומרים אלה יוצרו לראשונה ב-1913). מחברי הערכת המילניום טוענים, כי הלחץ למשאבים גרם לנזק בלתי-הפיך במגוון צורות החיים על פני כדור הארץ, כאשר 10% עד 30% ממיני היונקים, הציפורים והדו-חיים נמצאים תחת איום הכחדה.

צמיחה אותרה רק בארבע מערכות אקולוגיות ב-50 השנים האחרונות: היבול החקלאי, המשק החי (חיות בית), מקורות מים המטופחים על ידי בני האדם והפחמן הנצרך לוויסות האקלים העולמי (שמקורו בנטיעת יערות חדשים בחצי הצפוני של כדור הארץ). שני "שירותים אקולוגיים" – דגה ומים מתוקים – נמצאים, לפי ההערכה, במצב בו ספק אם יוכלו לענות על דרישות בני-האדם בעתיד.

ההערכה מתפרשת על פני 2,500 עמודים, והיא נועדה לשרת יוזמות למדיניות סביבתית גלובלית. היא משקפת במידה רבה את עבודת הצוות הבין-ממשלתי לשינויים אקלימיים (IPCC), אשר מרכז את המאמצים להאט את ההתחממות הגלובלית, על ידי כינוסם תחת קורת-גג אחת של מאות מדענים מרחבי העולם. "הערכת המילניום נחשבת לקונצנזוס בעל כוח רב, בהתייחס למסלול ההתרסקות עליו נמצאות מרבית המערכות האקולוגיות בעולם", אמר פרופ' ג'ון לאוטון, לשעבר ראש המועצה הבריטית לחקר הסביבה הטבעית, "ללא ספק יהיו מי שיערערו על ההערכה, אבל אני ממקם אותם באותה קבוצה יחד עם אנשים שמאמינים שעישון לא גורם לסרטן".

הערכת המילניום אינה כוללת רק נבואות שחורות. בין התרחישים האפשריים בעתיד, ייתכן שהחברה האנושית תקל את הלחצים שהיא מפעילה על הטבע, תוך שהיא ממשיכה להשתמש בהם כדי להעלות את רמת החיים. כדי להגיע למצב זה, נכתב בהערכה, יש צורך בשינויים בדפוסי הצריכה, שיפור החינוך, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ובהעלאת עלויות ניצול המערכות האקולוגיות.

כמה מן הפתרונות המוצעים פונים ליוזמות ישנות שטרם יושמו. אחת מהן היא ביטול הסובסידיות המוענקות למגזר היצרני, המערערות את יציבות הסחר העולמי ומואשמות גם בהעמסה של חומרים מדשנים וחומרי הדברה על קרקעות המיועדות לחקלאות. פתרונות חדשים יותר מתמקדים ב"ערכים חיצוניים" הנחשבים כיום ל"חופשיים" – חברות תעופה אינן משלמות על פחמן דו-חמצני שהן משחררות לאטמוספירה, ומחיר המזון אינו משקף את עלויות טיהור מקורות המים שזוהמו על ידי חומרים כימיים חקלאיים. בעתיד ניתן יהיה לכפות שינויים אלה באמצעות שווקים הסוחרים בהיתרים – למשל, שוק היתרי פליטת פחמן, שנוסד לאחרונה במסגרת האיחוד האירופי.

עם זאת, מזהירה ההערכה, יש להאיץ את קצב השינויים. "קצב התגובות הנוכחיות אינו הולם את צרכי הטבע ואת מידת הדחיפות", אמרה אנג'לה קרופר, סגנית יו"ר פנל הערכת המילניום, "ממערך התרחישים שלנו, ניתן לראות כי שאיפותינו ניתנות ליישום".

* 60% משירותי המערכות האקולוגיות הורעו משמעותית ב-50 השנים האחרונות.

* מתוך 24 מערכות אקולוגיות שהוערכו, 15 ניזוקות כיום.

* 20% מן האלמוגים בעולם אבדו ב-20 השנים האחרונות. 20% נוספים הורעו משמעותית.

* זיהום המזון הוביל לשינוי מבנה החיים באזורי החוף.

* קצב הכחדת המינים בטבע גבוה פי אלף מן הקצב הטבעי.