בלייר מזמין בוחרים להתעלל בו בטלוויזיה

"איבדת את הכבוד שלי", אומרת קתרין לראש הממשלה. "איך אתה ישן בלילה, מר בלייר?" דורשת מריון לדעת. ראש הממשלה מקשיב ומזיע תחת הזרקורים.

זה הפך לאחד המראות המוכרים ביותר של מערכת הבחירות בבריטניה: ראש הממשלה חוטף נזיפות ביקורות ממצביעים מאוכזבים בשידור חי.

שוב ושוב חוזר טוני בלייר לספות ולבמות של תוכניות הפריים טיים בטלוויזיה הבריטית כדי לספוג שאלות קשות - וגם כמה עלבונות - מקהלים נוטפי עוינות, הזועמים על סוגיות ממעורבות בריטניה בעיראק ועד בתי החולים במדינה.

את "טקטיקת המזוכיזם" הזו מעודדים עוזריו הקרובים של בלייר. "הוא מכה על חטא", אומר מומחה הסקרים רוברט וורצ'סטר.

לאחר שניצח בהפרשים גדולים ב-1997 וב-2001, בלייר מוביל גם השנה, בדרכו לניצחון שלישי רצוף. אולם הקמפיין שלו סובל עקב צניחה דרמטית ברמת הפופולריות האישית שלו.

הגורם העיקרי להידרדרות הוא עיראק. בוחרים רבים חשים שהוא הוליך את העם שולל כשהלך למלחמה על בסיס מודיעין מפוקפק בנוגע לתוכנית הנשק להשמדה ההמונית של סדאם חוסיין. בלייר הסתבך כשהצהיר מפורשות שלסדאם יש נשק השמדה המונית "המוכן לשיגור תוך 45 דקות", דבר שהתברר כשגוי בתכלית.

עוד סוגיה המרגיזה את הבריטים היא רמתם הנמוכה של השירותים הממלכתיים, ובראשם שירותי הבריאות. אבל בנוסף לסוגיות הפוליטיות יש גם עייפות בלתי נמנעת ממנו אישית לאחר שמונה שנים בתפקיד.

לכן, בניגוד להחלטתם להרחיק את קולו ופניו של בלייר מן הדיון הציבורי בנוגע לבחירות לפרלמנט האירופי אשתקד, החליטו יועציו לדחוף אותו לחזית במאמץ לסייע לו להתחבר שוב עם הבוחרים, ולנקז מעט את זעמם כלפיו לפני שיילכו לקלפי.

בלייר נאלץ כמעט תמיד להתגונן בהזדמנויות הללו, ומתאמץ מאד לגלות מחדש את הקסם האישי המפורסם שלו. קהל על טהרת הנשים התעלל בו שלשום, וכך עשה גם קהל של בני נוער. היום הוא ענה לשאלות בנושאי בריאות בעיר קובנטרי, ולאחר מכן היה אמור לקפוץ ללסטר, כדי לדבר על פשיעה. בסוף השבוע הוא אמור לענות לשאלותיהם של ילדים בני 10.

"בכך שהוא מזמין את הציבור לרגום אותו בעגבניות, הוא מוכיח שאינו נפוח ויהיר", אמר הפרשן הפוליטי אנדרו רונסלי. "הוא סופג את הזעם מתוך שיקול שבכך הוא מנקז אותו. הוא ישמח להתווכח כל יום וכל היום עד יום הבחירות – כל זמן שעד אז המדינה תהיה מוכנה להתנשק ולהתפייס".

בינתיים, נראה שזה עובד. בעוד שרמת הפופולריות ממנה נהנה ב-1997 עדיין רחוקה מהישג ידו, רוב הסקרים מראים שבלייר נמצא בדרכו לנצח בבחירות. הסקר האחרון נותן למפלגת הלייבור של בלייר יתרון של 12 אחוזים על פני השמרנים.

טקטיקת המזוכיזם הטלוויזיוני, כפי שהיא מכונה על ידי פרשנים ושדרנים, היא רק חלק אחד מאסטרטגיה כוללת.

בלייר, שהתפרסם בעמדותיו בנושאי חוץ כמו עיראק, עוני באפריקה ותהליך השלום במזרח התיכון, נתפש לא פעם כמי שהזניח את נושאי הפנים. לכן הוא בחר להתמקד במערכת הבחירות באופן כמעט בלעדי בנושאים כמו פשיעה, הגירה, בריאות וחינוך. במקביל הוא מנסה להראות את הצד הרגיש שלו באמצעות ראיונות דביקים על חייו הפרטיים, ושיחות בשידור חי עם סלבריטאים.

"אנשים ראו אותו כמרוחק מדי מדאגותיהם", אומר הפרשן הפוליטי פיליפ סטיבנס. "המזוכיזם, נכונותו לספוג ביקורת פומבית, מועילה בהקשר זה. היא מבססת אותו מחדש כאדם אמיתי".

בלייר אינו מסתיר את רצונו לכבוש מחדש את לב הציבור. בנאום שנשא לאחרונה, שכונה "קיטשי" על ידי מבקרים מסוימים, ומרשים בכנותו על ידי אחרים, השווה בלייר את יחסיו עם העם הבריטי לחיי נישואין.

"אני מבין מדוע אנשים רבים כועסים לא רק על עיראק, אלא על רבות מן ההחלטות הקשות שקיבלנו. וכמו תמיד, הרבה מזה קשור אליי", אמר. "זה עוזר לחשוב על זה במונחים של כל מערכת יחסים – אתם, העם הבריטי, ואני, האיש שבו בחרתם כראש ממשלתכם. עכשיו אתם צריכים לשבת ולחשוב אם אתם רוצים שמערכת היחסים הזו תימשך".

נוכחותו הבולטת של בלייר במערכת הבחירות עומדת בסתירה לפרופיל הנמוך של שר האוצר גורדון בראון, דמות רבת השפעה במפלגת הלייבור הנתפש כיריבו העיקרי של בלייר על ההנהגה.

"עדיין לא ברור אם זהו מהלך טקטי שנעשה כדי ששר האוצר יוכל להופיע לקראת סוף מערכת הבחירות על תקן של מושיע", אומר הפרשן סטיבנס. "אבל ברור שהיעדרותו של בראון מגבירה את נוכחותו של בלייר".