מנהיג סוני בעיראק: אמשיך לתמוך במורדים

זה מספר שבועות שהפוליטיקאים המשפיעים ביותר בעיראק, כמו גם דיפלומטים זרים, עולים לרגל למערב בגדד, אל המבנה הכחול-זהוב הידוע בתואר "מסגד אם כל הקרבות", שנבנה על ידי האיש שטבע את המונח, סדאם חוסיין.

ה"ניו יורק טיימס" יודע לספר שהם מגיעים כדי לבקר את השייח' חרית' אל-דארי, איש דת ומנהיג שבטי בן 64, שהפך לאחרונה לדוברם העיקרי של הסונים הממורמרים בעיראק. אל-דארי, איש בעל ארשת סמכות קרה הממעט במלים, מקבל את אורחיו במשרד אפלולי המסתעף מהאולם הראשי של המסגד, המוקף בתעלת מים ועטור צריחים גבוהים שעוצבו בצורת רובי קלצ'ניקוב. המבקרים ניגשים לעניין: האם יהיה אל-דארי מוכן לסייע בהכנסת הסונים העיראקים לתהליך הפוליטי?

הרבה מונח על הכף. אף ממשלה חדשה לא תיחשב ללגיטימית ללא השתתפות הסונים, שרובם המכריע החרימו את הבחירות, ושמהווים את הרוב המכריע מבין המורדים האלימים. אולם בראיון נדיר ל"טיימס" הבהיר אל-דארי שהוא ממשיך לראות בהתקוממות המזוינת תופעה לגיטימית, כל עוד הצבא האמריקאי אינו מפרסם לוח זמנים ברור לעזיבתו – תנאי שאינו צפוי להתמלא. "אנו מבקשים מכל האנשים החכמים בעם האמריקאי לייעץ לממשל הזה לעזוב את הארץ הזו", אמר. "הדבר יחסוך שפיכות דמים וסבל רבים מן העם העיראקי והאמריקאי כאחד".

החיזור אחר אל-דארי הוא חלק ממהלך רחב-היקף להידברות עם הסונים, המהווים כחמישית מאוכלוסיית עיראק אולם היוו את רובו המכריע של המעמד השליט בתקופת סדאם. השיעים והכורדים, המהווים את הרוב באסיפה הלאומית שנבחרה בינואר, שאינם מצליחים עד כה להקים קואליציה, אומרים שחלק מהעיכוב נעוץ במחלוקת על התיקים שיינתנו לסונים.

ההידברות עם הסונים מתבררת כמשימה קשה. ישנן עשרות מפלגות וקבוצות סוניות, ולהן מגוון רחב של עמדות. הסונים בעיראק לא נטו באופן היסטורי להתאחד סביב מנהיג רוחני בודד, כמו האייתוללה עלי אל-סיסתאני אצל השיעים, שברית המפלגות שלו גרפה את רובם המכריע של קולות השיעים בבחירות.

רוב הסונים גם אינם נוטים כלל להתקבץ על פי זהות עדתית. השיעים והכורדים התבצרו בנאמנויות הקהילתיות שלהם בתגובה לדיכוי מצד סדאם חוסיין, אולם הסונים לא נזקקו לכך, ורק כעת הם מתחילים לראות את עצמם כמיעוט נבדל.

הארגון שבראשו עומד אל-דארי, התאחדות המלומדים המוסלמים, מייצג על פי טענתו כ-3,000 מסגדים. הארגון מוביל את המאמץ להבטיח שהסונים יקבלו לפחות שניים מששת התיקים החשובים ביותר בממשלה החדשה, כולל משרד ההגנה או משרד הפנים.

אולם הממשלה החדשה הרבה פחות חשובה לרוב המנהיגים הסונים מאשר ניסוח החוקה הקבועה של המדינה והסיבוב הבא של הבחירות – שני דברים שאמורים להתרחש במהלך שנה זו.

מקורות סונים חילונים בעיקר טוענים כי רוב הסונים מתחרטים כעת על החרמת הבחירות ולהוטים להשתתף בניסוח החוקה. אולם המנהיגים החילונים לא היוו בעיה מלכתחילה. תמיכתם של השייח'ים והאימאמים הקיצונים היא שתידרש כדי ליצור ממשלה יציבה ולהנמיך את להבות האלימות.

נסיבות אלה הן שהקנו חשיבות גוברת לאל-דארי, שסמכותו נובעת במידה שווה מסמכותו הרוחנית וממעמדו כמנהיג שבטי. סבו, שייח' דארי אל-מחמוד, עמד בראש ההתקוממות הסונית של 1920 נגד הבריטים. חרית' אל-דארי נחשב על ידי האמריקאים לדמות מסוכנת. גורמים צבאיים חושדים בו בהמרדת תושבי פלוג'ה נגד הכיבוש, ואפילו במעורבות בחטיפות. כוחות אמריקאיים פשטו על ביתו שבכפר חאן דארי, ממערב לבגדד, פעמים רבות.

אלוף משנה ג'ון פ. סאטר, עד לאחרונה איש המארינס הבכיר בעיראק, אמר כי אל-דארי "מילא תפקיד מזיק עד כה", אולם טען כי נראה שהשייח' שוקל שוב את עמדתו וממתן את השקפותיו הקיצוניות. אל-דארי מכחיש בתוקף כי היה מעורב בחטיפות בצורה כלשהי מלבד קריאה לשחרור החטופים. בנוגע להלהטת הרוחות בפלוג'ה מתחמק השייח' מתשובה ברורה. "האמריקאים טוענים שהסתנו, אחרים אומרים שמילאנו תפקיד חיובי וסייענו להרגיע את הרוחות. בכל מקרה, אנו פועלים בהתאם לחובתנו הלאומית והדתית".

ישנם מנהיגים סונים שאינם מרוצים, בלשון המעטה, מחשיבותו הפתאומית של אל-דארי. "הוא מתנהג כאילו שהוא הסיסתאני הסוני", רוגז עדנאן פצ'אצ'י, המדינאי הסוני בן ה-81, "אבל כמובן שהוא לא". אולם אפילו פצ'אצ'י מודה שלדבריו של אל-דארי יש השפעה עצומה.

חלק מהשפעה זו נעוצה במוניטין של אל-דארי כפוסק הלכתי שדעתו מקובלת על רבים מן המורדים. "דימוי זה שלו הוא אחת הסיבות לכך שרבים רואים בו אדם חשוב", אמר אשרף קאזי, הנציג הבכיר של האו"ם בעיראק, שפגש את אל-דארי מספר פעמים.

כפי שציין אלוף-משנה סאטר, ישנם רמזים לכך שאל-דארי ממתן את עמדתו. אם בתחילה דרשה התאחדות המלומדים המוסלמים שכוחות ארה"ב ייסוגו כליל לפני שיתמכו בניסוח חוקה, כעת מסתפק הארגון בלו"ז ברור לנסיגה. "איננו דורשים שהאמריקאים ייסוגו בבת אחת, כל עוד יישארו בבסיסיהם ויפסיקו להתערב בחיינו הפוליטיים", אומר עלי אל-משהדאני, אימאם במסגד אבן טאמייה בבגדד.

כמו כן, ישנם סימנים לכך שהסונים מתחילים להתגבש כקבוצת לחץ בעלת אינטרסים משותפים. "אני חושב שהסונים מתחילים להתאחד כמו שעשו השיעים והכורדים", אומר שריף עלי בן חוסיין, מנהיג המפלגה המלוכנית של עיראק. "אלה מאיתנו שיש הם יותר ניסיון בזירה הפוליטית מנסים לחנך את אלה שמחזיקים בהשקפה לוחמנית יותר. מה שאנחנו אומרים להם הוא שלא ניתן להמשיך להחרים את התהליך הפוליטי. חייבים להשתתף בו".

אולם דעה זו אינה מקובלת על כולם. בכנס שאורגן לאחרונה בבגדד על ידי בן חוסיין, כל מחיאות הכפיים מהקהל הוענקו לאלה ששיבחו את ההתקוממות, ואלה שניסו לדבר בזכות הצטרפות לממשלה החדשה הושתקו בצעקות.

באשר לאל-דארי, הוא אינו יכול לומר בוודאות מה היה קורה אילו היו דרישותיו לנסיגה אמריקאית נענות, אולם הוא מוכן לנחש: "אני חושב שאז אפשר היה לדבר עם המורדים ולומר להם: "רציתם לשחרר את ארצכם. כעת היא משתחררת בחינם. לכן עליכם לחסוך את כספכם ואת דמכם".