בשכונה ד' בבאר שבע, מתארגן מאבק למען שינוי שמו של רחוב גיורא יוספטל בחלקה הצפוני של השכונה. לטענת התושבים, יוספטל היה גזען שפגע בעולי עדות המזרח וכי לא ייתכן כי שכונה שמרבית תושביה הם יוצאי צפון אפריקה יתקיים רחוב על שמו.
הכל החל כאשר לידיו של יו"ר שכונת ד' צפון, משה אלקריאט, הגיע עותק של הספר "סלקציה", מאת חיים מלכה. ברדיו דרום דווח, כי בספר מצוטט גיורא יוספטל, שהיה באותם ימים מנהל מחלקת הקליטה ולימים גם גזבר הסוכנות ושר בממשלה, מתוך פרוטוקולים פנימיים בראשית שנות ה-50'. יוספטל אומר על העולים מצפון אפריקה, כי הם "מלאים בורות וחוסר אידאליים בדלות איומה, הנה למשל עיר העולים באר-שבע (למעלה מ-90% מתושביה יוצאי עדות המזרח) רק 6% מגילאי 14-18 לומדים בבתי ספר על יסודיים... יש הטוענים שבלי עלייה לא תהיה מדינה זה נכון ולא נכון: אמנם בלי עלייה מסוימת אין מדינה, אבל אם תהיה עלייה מסוימת מסופקני אם תהיה מדינה".
אלקריאט, שלא ידע עד אז כלל מי הוא יוספטל, הזדעזע: "למה שמים אדם שהתעלל בעדות המזרח בשכונה שמרבית תושביה אנשי עדות המזרח. עכשיו אני מתחיל לפעול בשכונה, מתחיל לאסוף חתימות. לא מגיע לו כל כבוד". בהמשך הספר מצוטט יוספטל כרואה בעלייה הצפון אפריקאית סכנה: "קיומה המוסרי החברתי הוא בסכנה ע"י עלייה זו... אומרים שהחיים בארץ מקבלים אופי לבנטיני, אני בטוח שזה כך...אני חי בפחד, שהארץ מקבלת אופי, שאינו יכול למשוך (את) בן האדם שאינו מוכרח לעלות...".
גם אשכול ובן-גוריון
אבי פיקאר, חוקר מדיניות העלייה והקליטה של יהדות צפון אפריקה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, חושב שאין טעם להחליף את שם הרחוב. הסיבה היא, לדבריו, כי אז עלול לפרוץ גל של החלפת שמות שאין לדעת היכן יגמר. "באותה מידה עלולים לדרוש להחליף את שמות ברחובות המוקדשים לזכרם של רבים ובראשם גם אשכול ואף בן-גוריון".
אשכול, מספר פיקאר, אמר בדיון על עליית נוער מצפון אפריקה, כי עדיף שהוריהם לא יעלו כלל. בן-גוריון צוטט כאומר על העולים המזרחיים: "הם פראי אדם, הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך...".
"הבעיה של יוספטל", אומר פיקאר, "שהוא היה בוטה יותר מאחרים אבל כולם חשבו כמוהו, עם זאת חשוב לזכור גם כי הוא אחד האנשים שעשו הכי הרבה למען העולים באשר הם".
גם בעיריית באר-שבע דוחים את הטענות. "מדובר בהצעה לא רצינית", אומר דובר העירייה, "הרחוב נושא את השם שנים רבות, מפאת כבוד המת איני מעוניין להגיב לטענות או לפתוח על זה דיון ציבורי".
פיקאר שירצה בנושא בכנס "מפא"י ועולי צפון אפריקה, התמודדות מחודשת", שיערך בשבוע הבא באוניברסיטת תל-אביב, אומר כי על פי רוב בפומבי נמנעו ראשי הציונות מלומר דברים גזעניים בפומבי. "כל הדברים המצוטטים נאמרו בחדרי חדרים - בפרוטוקולים. ב-1953- לא האמינו שהפרוטוקולים ייחשפו והנושא העדתי יישאר 'אישיו', גם בשנת 2005".